יוסף קרלר

יוסף קרלר נולד ב-1918 בהאיסין

יוסף קרלר נולד ב-1918 בהאיסין שבפודוליה, באימפריה הרוסית. בשנים 1930-1934 חי עם הוריו בקולחוז יהודי בקרים.

בשנים 1934-1937 למד בתיכון יהודי למכונאות באודסה, שם למד גם ספרות יידיש, וב-1935 החל לפרסם שירים. בשנים 1937-1941 למד בסדנה תיאטרלית ליד התיאטרון היהודי הממלכתי במוסקבה. מאוחר יותר למד פילולוגיה באוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה.

לאחר שירותו בצבא האדום פרסם ב-1944 את ספרו הראשון ועבד בכתבי עת ביידיש. ב-1947 עבר לבירוביג׳ן ועבד בעיתון מקומי. באפריל 1950 נעצר לאחר שמחה על הפסקת לימודי היידיש בבתי הספר במחוז, ונידון ל-10 שנות מאסר במחנה בוורקוטה.

ב-1955 זוכה וחזר למוסקבה, וב-1957 יצא שם קובץ משיריו בתרגום לרוסית. הוא כתב גם שירים שבוצעו בידי זמרים יהודים. בשנות ה-60 נאבק על היציאה לישראל, וב-1970 הקריא מכתב פתוח שדרש חופש עלייה ליהודי ברית המועצות.

במרץ 1971 עלה עם משפחתו לישראל, ושירי הגולאג שלו יצאו בה לאור וזכו בפרס איציק מאנגר. החל מ-1973 ערך את השנתון ״ירושלימער אלמאנאך״, בהמשך עם בנו המשורר בוריס קרלר. הוא נפטר בירושלים ב-2000.