סעיף 22 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, סמכויות הממונה, מפקח ובית משפט בעת קיומו של חשד לביצוע עבירה.

(א)היה לממונה או למפקח חשד כי עוסק עבר עבירה על הוראות חוק זה, רשאי הוא –

(1)לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לביצוע העבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;

(2)לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים;

(3)לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים.

(א1)היה לממונה או למפקח חשד סביר כי עוסק עבר עבירה כאמור בסעיף 23א, רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב כהגדרתו בחוק המחשבים וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש בשינוי זה: במקום ”בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור“ יקראו ”מפקח שהוסמך לפי סעיף 20א1“.

(ב)בסעיף זה, ”חפץ“ – לרבות מסמך וכן מחשב וחומר מחשב כהגדרתם בחוק המחשבים.