סעיף 9 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, הודעת פרטים בעסקת אשראי.

(א)השר רשאי לקבוע בצו טובין ושירותים שעוסק לא יקבע להם מחיר באשראי בעסקה עם צרכן אלא אם הודיע לו לגביהם מראש, בדרך שנקבעה באותו צו, פרטים אלה, כולם או מקצתם:

(1)המחיר באשראי והמחיר במזומן;

פורסמו תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ״ג–1983.

(2)שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבמחיר באשראי;

פורסמו תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי), התשמ״ד–1983.

(3)מהותה וסכומה של כל תוספת אחרת למחיר;

(4)שיעורי התשלום של המחיר באשראי, ובמקח אגב שכירות – של דמי השכירות, ומועדיהם;

(5)כל תניה שעל פיה ייפגעו זכויות הצרכן, וכל ריבית או קנס שיוטל עליו, בשל אי־קיום תנאי מתנאי העסקה;

(6)כל התניה על דיני הראיות, על סדרי הדין או על סמכות מקומית של בית המשפט;

(7)כל פרט אחר.

(ב)השר רשאי בצו לקבוע טובין ושירותים אשר, אם נמכרו או ניתנו תמורת מחיר לשיעורין, תהא חובה על העוסק להודיע בכתב לצרכן על כל תניה כמפורט בסעיף קטן (א)(4), (5) ו־(6) שנקבעה לעסקה.