סעיף 4 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951, שינוי יום עבודה ושבוע עבודה.

(א)שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות –

(1)יום עבודה שתחומו פחות מן הקבוע בסעיף 2 ושבוע עבודה שתחומו פחות מן הקבוע בסעיף 3 – לעבודות מסויימות, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבריאות העובד או שבנסיבות העבודה;

(2)יום עבודה שתחומו יתר על הקבוע בסעיף 2 ושבוע עבודה שתחומו יתר על הקבוע בסעיף 3 –

(I)לעבודות מסויימות בחקלאות ועבודות הקשורות במישרים לטיפול בבעלי חיים;

(II)לעבודות במקום שמטפלים בחולים, בבתי־מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;

(III)לעבודות בבתי אוכל, בבתי מלון ובבתי קפה;

(IV)לשמירה;

(V)לעובדים בשירות המדינה או בשירות רשות מקומית עבודה שאינה תעשייתית, לכולם או לחלק מהם, בעבודות שהן לדעת שר העבודה חיוניות לציבור ושפורטו בתקנות,

ובלבד שיום עבודה לא יעלה על עשר שעות עבודה, ושבוע עבודה לא יעלה, בממוצע לתקופה שתיקבע בתקנות, על ארבעים וחמש שעות עבודה.

(ב)על אף האמור בסעיף 2, לא יעלה יום עבודה של עובד חדשי במשק בית פרטי שאינו עובד חלקי, על 10 שעות עבודה; דין יום עבודה לפי סעיף קטן זה כדין יום עבודה לפי סעיף 2.