סעיף 4 לתקנות אימות מסמכים (תביעות פיצויים מיוחדות), תשל״ד–1974, קבלת הצהרה.

(א)לא יקבל פקיד אימות הצהרה בשבועה, הצהרה בהן צדק או כל הצהרה אחרת, אלא אם –

(1)היא כתובה בשפה שפקיד האימות שולט בה;

(2)הוא נוכח שהמצהיר קרא אותה, או שאדם אחר קרא אותה באזני המצהיר או – אם המצהיר אינו יודע את שפת ההצהרה – היא תורגמה לו, להנחת דעתו של פקיד האימות, לשפה שהמצהיר יודע אותה;

(3)המצהיר הבין את תוכן ההצהרה.

(ב)פקיד האימות יפרט באישורו את הדרך שבה נתמלאו הוראות תקנת משנה (א)(2) ו־(3).

(ג)בפעולה לפי סעיף 3(א) לחוק ינהג פקיד אימות לפי הוראות התוספת השניה לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, אולם לגבי מסמך שיוגש לבית משפט או לרשות אחרת די בקיום הדינים המחייבים בנדון במדינת החוץ שבה נמצאים בית המשפט או הרשות.