סעיף 36 לתקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002, הטמנת צינור באדמה והטיית תוואי.

(א)צינור בטון יוטמן באדמה בתוואי ישר בין שתי נקודות מוצא שלו; הטיית תוואי של צנרת בטון תיעשה באמצעות שוחה או שוחת מעבר תוואי, ובאופן שקצה צינור יסתיים בדופן פנימית של השוחה או שוחת המעבר.

(ב)צינור מתכת או צינור פלסטיק קשיח יוטמן באדמה כאשר, בין שתי נקודות מוצא שלו, לא תהיה כל הטיית תוואי או כיפוף (להלן – הטיה) במישור האופקי שלו ולא יותר מאשר שתי הטיות במישור האנכי שלו; רדיוס ההטיה המזערי יהיה בהתאם לתקן של הצינור או בהתאם לנדרש בתקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התש״ס–2000 (להלן – תקנות התקנת כבלים) לפי הגדול מביניהם; ההטיה תבוצע באמצעות אבזר קשת מתאים.

(ג)צינור פלסטיק כפיף או גמיש יוטמן באדמה כאשר, בין נקודות מוצא שלו מותרת הטיה אחת בלבד במישור האופקי שלו ולא יותר משתי הטיות במישור האנכי שלו; רדיוס ההטיה המזערי יהיה בהתאם לתקן של הצינור או בהתאם לנדרש בתקנות התקנת כבלים, לפי הגדול מביניהם; ההטיה תבוצע באמצעות אבזר קשת מתאים.

(ד)האורך הרץ המרבי של מערכת צינורות –

(1)בלא כל הטיה – 100 מטרים;

(2)עם הטיה אחת או יותר – 25 מטרים.