סעיף 37 לתקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים), תשל״ה–1975, אמצעי משמעת.

(א)היה למנהל [במקור: הכללי] חשד סביר באחת מאלה:

(1)בזמן מתן ההיתר לא התקיים אחד התנאים לכך, או תנאי למתן היתר חדל להתקיים לאחר מכן;

(2)בזמן מתן ההיתר התקיימה עובדה המצדיקה סירוב לתתו, או עובדה כזאת ארעה לאחר מכן;

(3)המדביר גילה בפעולת הדברה חוסר אחריות, רשלנות או אי־יכולת;

(4)המדביר הפר הוראות תקנות אלה או הוראות כל חיקוק אחר בקשר עם עיסוקו בהדברה, –

רשאי הוא להורות לעובד המשרד לאיכות הסביבה להגיש לועדה תלונה נגד המדביר.

(ב)הועדה רשאית, לאחר ששמעה את המדביר ונתנה לו הזדמנות נאותה להתגונן, להתרות במדביר, לנזוף בו או לבטל את היתרו או להתלותו לזמן שתקבע.

(ג)סבר המנהל שיש בהמשך עיסוקו של המדביר עד להחלטת הועדה על אישומו סכנה רצינית לציבור או לפרט, רשאי הוא לאסור עליו לעסוק בהדברה או להטיל הגבלות על עיסוקו הנראות לו דרושות בנסיבות; האיסור או ההגבלות יעמדו בתקפם עד להחלטת הועדה על אישום המדביר, אם המנהל לא ביטל אותם לפני כן.