סעיף 6ג לתקנות הדרכונים, תש״ם–1980, מסמך נסיעה זמני.

(א)מסמך נסיעה זמני לא יכיל שבב כמשמעותו בתקנה 6ב ותקופת תוקפו המרבית תהיה שנה.

(ב)מסמך נסיעה זמני יינתן בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה כולן או מקצתן וכן באתרים נוספים לפי החלטת ראש רשות האוכלוסין –

(1)למי שנזקק לצאת מישראל בעת קיומו של מצב חירום מיוחד במדינה שבו לא ניתן להגיש בקשה לקבלת מסמך נסיעה ביומטרי או להנפיק מסמך נסיעה כאמור; לעניין זה, ”מצב חירום מיוחד“ – כל אחת מאלה:

(א)הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;

(ב)הכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה;

(ג)החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום (מל״ח);

(2)למי שנזקק לצאת מישראל לצורך טיפול רפואי דחוף או לצורך הומניטרי דחוף אחר;

(3)למי שנדרש לצאת מישראל בדחיפות במשלחת מטעם המדינה;

(4)לחייל בשירות סדיר או בשירות קבע אשר עקב שירותו נמנע ממנו להגיש בקשה להנפקת מסמך נסיעה מבעוד מועד;

(5)למי שבהנפקת מסמך הנסיעה שלו אירעה תקלה אשר אינה מאפשרת את יציאתו מישראל;

(6)למי שאמור לצאת מישראל כחלק מתא משפחתי והוא היחיד שאין בידו מסמך נסיעה תקף;

(7)לאזרח שנזקק למסמך נסיעה לצורך כניסה לישראל ואין הוא יכול להגיש בקשה למסמך נסיעה ביומטרי במקום הימצאו.

(ג)ראש רשות האוכלוסין או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לאשר בקשה למסמך נסיעה זמני במקרים מיוחדים נוספים אם שוכנע כי עניינו של המבקש דחוף והבקשה מוגשת בתום לב.

(ד)עובד רשות האוכלוסין רשאי לסרב לבקשה להנפקת מסמך נסיעה זמני אם היה יסוד סביר לחשד בדבר קבלת תעודת זהות או מסמך נסיעה או ניסיון של המבקש לקבל תעודת זהות או מסמך נסיעה תוך מסירת פרטים כוזבים.

(ה)תנאי להנפקת מסמך נסיעה זמני יהיה הגשת בקשה למסמך נסיעה ביומטרי אם הדבר מתאפשר באותו מקום.

(ו)הנפקת מסמך נסיעה זמני למי שקיבל בעבר מסמך כאמור טעונה אישור של ראש רשות האוכלוסין או מי שהוא הסמיכו לכך.