סעיף 2א לתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל״ו–1976, תשלום בעד העברת נפטר לקבורה אזרחית.

(א)חברה שטיפלה בהבאתו לקבורה של נפטר חסר דת או נפטר המובא לקבורה אזרחית לפי השקפתו, או שגורם אחר טיפל בו מטעמה, זכאית לתשלום בעד העברת נפטר כאמור לבית עלמין אזרחי (להלן בתקנה זו – תשלום בעד העברת נפטר), אם התקיימו כל אלה:

(1)בשטח השיפוט של הרשות המקומית שבה התגורר או נפטר אין בית עלמין אזרחי;

(2)בית העלמין האזרחי שבו הובא הנפטר לקבורה בלא תשלום הוא בית עלמין הנמצא מחוץ לשטח השיפוט של הרשות המקומית שבה התגורר הנפטר ערב פטירתו;

(3)לא נגבה בעד הקבורה תשלום כאמור בתקנה 3(א)(1) או (2) או בתקנה 4(א)(1) לתקנות.

(ב)סכום התשלום בעד העברת נפטר יהיה שווה לסכום שהותר לחברה לגבות, לפי ההסכם בינה לבין המוסד, בעד העברת נפטר ממקום הנמצא באזור שהוא מחוץ לתחום טיפולה של החברה בשיעור ובתנאים הקבועים בלוח ו׳ לתוספת; בחישוב סכום התשלום יובא בחשבון המרחק שבין המקום שממנו מועבר הנפטר עד לגבול תחום השיפוט של הרשות המקומית שבתחומה מצוי בית העלמין האזרחי שבו הובא הנפטר לקבורה.

(ג)קיבלה החברה תשלום בעד העברת נפטר לגבי נפטר שגורם אחר טיפל בהבאתו לקבורה מטעמה, תעביר את הסכום ששולם לה כאמור למי שטיפל בהעברת הנפטר.

(ד)אוצר המדינה ישפה את המוסד, לפי דרישתו, בשל כל הוצאה שיוציא כתשלום בעד העברת נפטר, הנובעות מביצוע תקנה זו.