סעיף 3 לתקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיוּת (סיעוד)), התשע״ד–2013, זכות לתואר מומחה.

(א)ראש מינהל האחיוּת יאשר תואר מומחה למי שהתקיימו בו כל אלה:

(1)הוא אח מוסמך;

(2)הוא סיים השתלמות מוכרת, אם נדרשת כזו, כאמור בתקנה 5;

(3)הוא בעל השכלה בסיעוד כאמור בתקנה 6;

(4)הוא סיים תכנית התמחות לפי פרק ג׳;

(5)הוא עמד בבחינות לפי פרק ד׳.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש מינהל האחיוּת, לפי המלצה של ועדה מייעצת, לאשר תואר מומחה לאח מוסמך אף אם לא התקיימו בו התנאים שבתקנת משנה (א)(2) עד (4) ובלבד שעמד בבחינות לפי פרק ד׳ ושהוועדה השתכנעה כי התקיימו בו כל אלה, לפי העניין:

(1)לעניין השתלמות מוכרת כאמור בתקנת משנה (א)(2) – הוא בעל השכלה וניסיון מעשי בתחום הכלול בתחומי ההשתלמות המוכרת הנדרשת כאמור בתקנה 5;

(2)לעניין השכלה בסיעוד כאמור בתקנת משנה (א)(3) – הוא בעל תואר אקדמי ראשון ותואר אקדמי שני שאינם בסיעוד ובלבד שהתואר האקדמי השני הוא בתחום הכלול בענף המומחיות שבו הוא מבקש להתמחות;

(3)לעניין תכנית התמחות כאמור בתקנת משנה (א)(4) – הוא בעל השכלה וניסיון מעשי בענף ההתמחות שבו הוא מבקש את תואר המומחה.

(ג)מצאה הוועדה המייעצת כי תנאי מהתנאים שבתקנת משנה (ב)(1) עד (3) לא התקיים במלואו, היא רשאית לדרוש מהאח המוסמך את השלמת התנאי באופן שתורה הוועדה, לפי העניין, כתנאי להמלצתה על אישור תואר מומחה.