סעיף 3 לתקנות הרוקחים (ניפוקם והעברתם של סמים), התשמ״ג–1983, שיווק סם.

(א)לא ישווק אדם לצרכן סם המפורט בטור א׳ בתוספת בכמות הנקובה בצידו בטור ב׳ או העולה עליה אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:

(1)בידי הצרכן מרשם מיוחד שמולא ונחתם כדין בידי רופא, ובלבד שכמות הצריכה המרבית של הסם המסוכן הרשומה במרשם המיוחד אינה עולה על הנקוב לצד שם אותו סם מסוכן המופיע בטור ג׳ של התוספת, כפול ששים;

(2)השיווק נעשה בבית מרקחת שאישר לכך הרוקח המחוזי כאמור בתקנה 5;

(3)שמו של הצרכן נכלל ברשימה של בית המרקחת, כאמור בתקנה 4;

(4)השיווק לצרכן נעשה אחת לשבוע בכמויות ובמינונים שהם שמינית מהרשום במרשם המיוחד;

(5)הכמות של הסם המסוכן הרשומה במרשם המיוחד המוצג, בצירוף הכמויות של הסם המצויינים במרשמים מיוחדים קודמים שכובדו, לגבי אותו חודש אינם עולים על הכמות המרבית המותרת לאותו חודש ולפי הצריכה המרבית ליממה שבתוספת, אלא אם כן אישר זאת בכתב הרוקח המחוזי ובתנאים שקבע.

(ב)האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על שיווק מתדון שנרקח בבית מרקחת לפי מרשם לחולה סרטן ובתנאים אלה:

(1)כמות הצריכה ליממה לא עולה על 100 מ״ג;

(2)הרופא הרושם ציין על גבי המרשם את סוג מחלת הסרטן.