תקנות1984הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ״ד–1984, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשמ״ה, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ה, תש״ס
בתקנות אלה:
”רעש מזיק“ – רעש שמפלסו גבוה מהערכים המותרים בתקנות אלה העלול לגרום לנזק בריאות לעובד החשוף לו במקום עבודתו;
”רעש מתמשך“ – רעש שמפלסו קבוע או משתנה, הנמשך ברציפות יותר משניה אחת, והנמדד ביחידות dB(A), בעזרת מד רעש מכוייל המכוון למצב Leq, ומשך המדידה 30 שניות לפחות, או כמשך הרעש, אם הרעש נמשך פחות מ־30 שניות;
”רעש מתמשך קבוע“ – (נמחקה);
”רעש מתמשך משתנה“ – (נמחקה);
”רעש התקפי“ – רעש שמתקיימים לגביו שני אלה:
(1)הוא נמשך ברציפות פחות משניה אחת;
(2)בזמן מדידת הרעש קיים הפרש העולה על 20dB(L) או 20dB(C) בין קריאת מד־הרעש כשהוא מכוון למצב ”SLOW“ לבין קריאת מד־הרעש כשהוא מכוון למצב ”PEAK“; רעש כאמור יימדד ב־dB(L) במד־רעש מכוייל המכוון למצב ”PEAK“;
”dB(A)“, ”dB(C)“, ”dB(L)“ – מצבי מדידת רעש בסקלות A, C או L, שהינן סקלות השקלול המוגדרות בהתאם לתקן;
”Leq“ – מפלס רעש שווה ערך או משוקלל ב־dB(A);
”מד־רעש“ – מכשיר לפי דרישות התקן, למדידת מפלסי רעש;
”תדירות“ – מספר מחזורים של גלי קול לשניה הנמדד ביחידות הרץ;
”חשיפה משוקללת מרבית מותרת לרעש מתמשך והתקפי“ – מפלס הרעש המשוקלל או שווה הערך המרבי, הנמדד סמוך לאוזניו של העובד ביחידות dB(A), אשר לגביו מותרת חשיפה לפרק זמן מסוים ביום עבודה בן 8 שעות;
”חשיפה מרבית מותרת לרעש התקפי“ – מפלס הרעש ההתקפי, הנמדד סמוך לאוזניו של העובד ביחידות dB(A), בעזרת מכשיר המצוייד במנגנון למדידת רעש התקפי, שלגביו מותרת חשיפה לפי מספר ההתקפים ליום עבודה בן 8 שעות;
”עובד ברעש מזיק“ – כל אחד מאלה:
(1)אדם העובד בעבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתוספת הראשונה;
(2)אדם החשוף, במקום עבודתו, לרעש מזיק מתמשך או התקפי מעל לרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת לרעש מתמשך והתקפי, או מעל לרמת החשיפה המרבית המותרת לרעש התקפי והוא עובד 200 שעות בשנה לפחות, אלא אם כן הורה מפקח עבודה אזורי על תקופה שונה ממנה לגבי מקום עבודה מסוים;
”בודק מעבדתי מוסמך“ – עובד במעבדה מוסמכת שאישר מפקח העבודה הראשי לערוך בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות של מפלס הרעש המתמשך וההתקפי במקום עבודה שבו עובדים ברעש;
”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה שהסמיך מפקח העבודה הראשי לביצוע בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות של מפלס הרעש המתמשך וההתקפי במקום שבו עובדים ברעש;
”מיפוי מפלסי רעש“ – עריכת מדידות, רישום ומיפוי טופוגרפי של מפלסי הרעש בתחנות העבודה השונות, שבהן קיימת חשיפה לרעש;
”מגיני אזניים“ – אטמי אזניים הממוקמים בתוך תעלת האוזן החיצונית או אוזניות המכסות את אפרכסת האוזן והמיועדים להקטין את הרעש המגיע לאוזן, הן לפי מפלס הרעש והן לפי תדירויות הרעש;
”רופא מורשה“ – רופא מומחה לרפואה תעסוקתית וכן רופא של שירות רפואי מוסמך ששר העבודה והרווחה, בהסכמת שר הבריאות, הרשהו לענין תקנות אלה;
”שירות רפואי מוסמך“ – כל אחד מאלה:
(1)לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות;
(2)קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
(3)מוסד רפואי, ששר העבודה והרווחה, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לענין תקנות אלה;
”תקן“ – תקנים 651 ו־804 של הוועדה הבינלאומית לאלקטרוטכניקה (IEC), המופקדים לעיון הציבור באגף הפיקוח על העבודה במשרד הראשי של משרד העבודה והרווחה, בירושלים, וכן במכון התקנים הישראלי בתל־אביב.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ״ד–1984 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.