סעיף 3 לתקנות רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים) (קביעת נכס אחר כפיצויים), תשי״ד–1954, כללים לקביעת הנכס המוצע על ידי הרשות המוסמכת.

בקביעת סוג הנכס המוצע, מקומו, שטחו, ובמקרה של חכירה – תקופת החכירה, ושווי הנכס המוצע, תנהג הרשות המוסמכת בהתאם לכללים אלה:

(1)סוג הנכס ושטחו ייקבעו בשים לב לעובדות אלה:

(א)המרחק שבין מקום המגורים של התובע לבין מקום הימצאו של הנכס המוצע;

(ב)טיב הקרקע של הנכס;

(ג)אפשרויות ההשקאה שלו;

(ד)ודבר היותו נטוע מטעים, כולו או מקצתו.

(2)הנכס המוצע יהיה במקום שהוא הקרוב ביותר למקום מגוריו של התובע ושבו יש לרשות הפיתוח, לדעת הרשות המוסמכת, אפשרות לתת קרקע לתובע; קבעה הרשות המוסמכת את מקומו של הנכס המוצע שלא במקום מגוריו של התובע, יינתן לתובע גם שטח מספיק להקמת בית מגורים בנכס המוצע או בישוב הסמוך ביותר למקום הימצאו של הנכס המוצע.

(3)היה הנכס הנרכש בבעלותו של התובע, תועבר אליו הבעלות גם בנכס המוצע ואם הבעלות בנכס המוצע אינה ניתנת להעברה או אם היתה לתובע בנכס הנרכש זכות אריסות בלבד, יוחכר הנכס המוצע לתקופה של לא פחות מארבעים ותשע שנה.

(4)שוויו של הנכס המוצע יהיה המחיר שאפשר היה להשיג בעדו, כמות שהוא במועד מסירתו לתובע, אילו היה נמכר ביום י״ב בטבת תש״י (1 בינואר 1950) על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון.