דילוג לתוכן הראשי

תקנות1991

סעיף 6 לתקנות פיצוי נפגעי אסון טבע (קביעת זכאות לפיצויים ושיעורם), התשנ״ב–1991, קביעת שיעור הפיצויים.

6. קביעת שיעור הפיצויים

הפיצויים בשל נזק עקב אסון טבע יחושבו כלהלן:

(1)לגבי נכס מסוג 1 –

(א)מלוא עלויות הייצור השוטפות הריאליות לגבי אותו חלק בנכס שניזוק, בניכוי 10% מסכום הפיצויים בשל השתתפות עצמית; לענין זה, ”עלויות ייצור שוטפות“ – למעט הוצאות קבועות והחזרי הון, שיחושבו לפי תחשיב הרשות לתכנון במשרד החקלאות, ואולם אם הנזק היה בשיעור הקטן מ־75% מתנובת הנכס, יחושב יום עבודה עצמי בשיעור של 80% מהתחשיב האמור, ואם היה הנזק בשיעור של 75% לפחות מתנובת הנכס, יבוא בחשבון מלוא התחשיב בשל יום עבודה עצמי;

(ב)על אף האמור בפסקת משנה (א), היה שיעור הנזק בנכס הניזוק בשיעור של 35% לפחות מהכנסותיו החקלאיות של הניזוק, יחושב הפיצוי גם על הוצאות הייצור הקבועות, בניכוי 10% מסכום הפיצויים בשל השתתפות עצמית;

(2)לגבי נכס מסוג 2 – הנזק הממשי לנכס, לפי הערכת שמאי.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨תקנות פיצוי נפגעי אסון טבע (קביעת זכאות לפיצויים ושיעורם), התשנ״ב–1991⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר