סעיף 12 לצו בדבר ההתגוננות האזרחית (יהודה והשומרון) (מס׳ 1699), התשע״ב–2012, סמכויות בשעת חירום.

(א)בשעת חירום, רשאי חייל או שוטר, נוסף על סמכויותיו לפי כל דין ותחיקת בטחון, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות להלן, באישור קצין צה״ל, קצין משטרת ישראל או מפקד הג״א מחוזי, בהתאמה (להלן בסעיף זה: ”קצין“), וזאת בתוך פרק הזמן שקבע באישורו, או אם ניתנה הכרזה כאמור בסעיפים 5 או 8, כל עוד ההכרזה כאמור בתוקף:

(1)להורות לגוף הצלה, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו לצורך מילוי תפקידו;

(2)להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או בשטח המותקף או בשטח העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע או מההתקפה, כל הוראה סבירה הדרושה לשמירתם או להצלתם של חיי אדם באותו שטח;

(3)להורות למי שבבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בפיקוחו ציוד או חומר, להעמיד את הציוד או החומר לרשות צה״ל, משטרת ישראל, ראש הג״א, מפקד הג״א מחוזי או גוף ההצלה;

(4)לסגור שטח או מקום ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, וכן לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או בשטח המותקף או בשטח העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע או מההתקפה להישאר במקום שבו הוא נמצא, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע;

(5)להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שזיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום, הודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא תחול אם נוכח לדעת כי לא נמצא אדם במקום;

(6)להורות, בכתב או בעל פה, למי שנוהג אותה שעה ברכב להסיע בו נפגעים או להסיע את הרכב בכדי שתוגש בו עזרה בשטח האירוע או בשטח מותקף לבני אדם או לרכוש בקשר לאירוע או בקשר להתקפה ולמשך זמן האירוע או ההתקפה (להלן: ”שירות הסעה“), הכל במועד, במקום ובדרכים שייקבעו בהוראה; לענין פסקה זו יחולו הוראות אלה:

(1)מי שקיים חובה על פי פסקה זו ובשל כך נבצר ממנו לקיים חובה אחרת על פי דין, תחיקת בטחון או חיקוק בישראל לא ישא באחריות פלילית בשל אי קיום החובה האחרת;

(2)הוראות סעיף 9ב(ב) ו־(ג) לחוק הג״א יחולו לענין שירות הסעה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים;

(3)בפסקה זו, ”רכב“ – כהגדרתו בצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס׳ 1805), התשע״ט–2018.

(ב)כל חייל או שוטר יהיה רשאי להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש לצורך כפיית ציות להוראה שניתנה כדין לפי סעיף קטן (א).

(ג)לחייל תהיה סמכות להכנס לכל מקום, למעט מקום המשמש למגורים, לפי פסקה (א)(5) גם בשעת תמרוני הג״א, ובלבד שתימסר לבעלים או למחזיק במקום הודעה על כך זמן סביר מראש.

(ד)שימוש בסמכויות לפי סעיף קטן (א), ככל שהדבר נוגע לשטח המוחזק בידי צה״ל, יהיה בהסכמת מפקד צבאי או מי שהוא הסמיכו לכך; הסכמה כאמור יכול שתינתן בין באופן כללי ובין לענין מסוים.

(ה) (1)אישור קצין להפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (א) יינתן ככל שהדבר נדרש לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת פגיעה חמורה בסביבה או לצמצום היקף אירוע האסון ההמוני או תוצאותיו, ובלבד שלענין פסקה (א)(3), יינתן האישור רק אם שוכנע הקצין, כי אין די בציוד או בחומר העומד לרשותו או לרשות גופי ההצלה, לפי הענין, וכי השימוש בציוד או בחומר הנדרש הוא חיוני ודחוף;

(2)קצין רשאי לתת אישור כאמור בפסקה (ה)(1) בתוך פרק זמן שלא יעלה על יומיים לאחר היום שבו נודע על תחילת שעת החירום, ואם ניתנה הכרזה כאמור בסעיפים 5 או 8, כל עוד ההכרזה בתוקף.