סעיף 22 לצו בדבר ההתגוננות האזרחית (יהודה והשומרון) (מס׳ 1699), התשע״ב–2012, מכירת חומ״ס.

(א)הרשות רשאית למכור חומ״ס שהוראות סעיף 21 חלות עליו, אם לדעתה –

(1)הוצאות ביצוע הצו גבוהות ביחס לערך החומ״ס;

(2)ביצוע הצו כרוך בקשיים שאינה יכולה, בנסיבות הענין, לעמוד בהם.

(ב)לא יימכר חומ״ס כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם שוכנעה הרשות כי הקונה המיועד יחזיק את החומ״ס בתנאים שיש בהם כדי למנוע בשעת חירום סכנה לחיי אדם או לבריאותו או פגיעה ברכוש.

(ג)המחזיק יוזמן להיות נוכח במעמד מכירת החומ״ס ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין.

(ד)נמכר החומ״ס, ייערך במעמד מכירתו פרוטוקול של המכירה שבו יפורטו שם החומ״ס, משקלו או כמותו והמחיר שהושג תמורתו; הפרוטוקול ייחתם ביד הקונה וביד הרשות ואם נכח המחזיק במקום – גם ביד המחזיק; סירב המחזיק לחתום – יצוין הדבר בפרוטוקול.

(ה)תמורת החומ״ס, בניכוי הוצאות מכירתו, תימסר למחזיק.

(ו)למען הסר ספק, חומ״ס שנמכר לפי סעיף זה יעמוד לקנין הקונה כשהוא נקי מכל משכון, שעבוד ועיקול שהיו רובצים עליו ערב המכירה; לאחר שהוצאות הפינוי, האחסנה, ההודעה והמכירה ינוכו מדמי המכר, יחולו המשכון, השעבוד או העיקול על דמי המכר, והעודף ישולם לבעל החומ״ס על פי דרישתו.