סעיף 26 לצו בדבר ההתגוננות האזרחית (יהודה והשומרון) (מס׳ 1699), התשע״ב–2012, הגדרות.

בפרק זה –

”בית“, ”בעל“, ”בעל מפעל“, ”מפעל“, ”מקלט“, ”מקלט ציבורי“, ”מחסה ציבורי“, ”מקום“, ”שוכר משנה“ – כהגדרתם בסעיף 11 לחוק הג״א;

”בית משותף“ – כמשמעותו לפי נספח מס׳ 8 – דיני בתים משותפים – לתקנון;

”היתר“ – רישיון כמשמעותו בפרק הרביעי לחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס׳ 79 לשנת 1966, או היתר לפי סעיף 2 לצו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 997), התשמ״ב–1982, לפי הענין;

”רשות מוסמכת“ – ראש הג״א, מפקד הג״א מחוזי או כל אדם שהוסמך בכתב על ידי ראש הג״א להיות רשות מוסמכת לענין פרק זה או לענין כל הוראה שבו או לענין התקנות לפיו או לענין כל הוראה שבהן; לענין הגדרה זו, הסמכה שניתנה לרשות מוסמכת בישראל לפי הפרק השלישי לחוק הג״א תיראה כאילו ניתנה גם ביחס לאזור;

”רשות מקומית“ – לרבות ועדת תכנון מיוחדת, כמשמעותה בסעיף 2א לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס׳ 418), התשל״א–1971;

”התקנות“ – תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990, כפי תוקפן בישראל מעת לעת, בשינויים המחויבים; בכל מקום בתקנות, במקום ”מפני התקפה“, ”בשעת התקפה“ או ”בעת התקפה“ יבוא ”בשעת חירום“.