סעיף 31 לצו בדבר ההתגוננות האזרחית (יהודה והשומרון) (מס׳ 1699), התשע״ב–2012, התקנת מקלטים בבתים ובמפעלים.

(א)לא יינתן היתר להקמת בית או מבנה שהוא כולו או בעיקרו מפעל, או להקמת תוספת להם, אלא אם –

(1)תכנית הבנייה שעליה יינתן ההיתר כוללת התקנת מקלט לבית, למבנה או לתוספת להם, או שתכנית התוספת להם כוללת הגדלת המקלט הקיים כפי שהרשות המוסמכת אישרה אותה, או שניתן, לפי סעיף זה, פטור מחובת הקמת המקלט או הגדלתו;

(2)בתכנית הבנייה שעליה יינתן ההיתר מתקיימות ההוראות לפי סעיף 14ד לחוק הג״א, לעניין התאמות נגישות במקלטים לאנשים עם מוגבלות.

(ב) (1)השתכנע ראש הג״א או מי שהוסמך לכך על ידו שצרכי ההתגוננות האזרחית מחייבים התקנת מקלט, לרבות מקלט נוסף, בבית קיים או במפעל קיים, רשאי הוא להורות בכתב לבעל הבית או לבעל המפעל, בהתאמה, להתקין מקלט באותו בית או באותו מפעל או בסמוך להם, בזמן ובמקום שיקבע בהוראה;

(2)נקבע בהוראה לפי פסקה (ב)(1) שיותקן מקלט שישמש במשותף בתים אחדים או מפעלים אחדים, יחולו הוראות סעיף זה על בעלי הבתים או בעלי המפעלים כאילו היו בעליו המשותפים של בית או של מפעל שחובה להתקין מקלט בו או סמוך לו.

(ג) (1)בעל בית ובעל מפעל חייבים לעשות, כל אחד במקלטו, כל תיקון ושינוי כפי שדרשה בכתב הרשות המקומית, כדי לאפשר את השימוש במקלט בכל עת כמחסה בשעת חירום, כהגדרתה בסעיף 1, למעט פסקה (3), ובלבד שלעשיית התיקונים והשינויים לא ייקבע פרק זמן פחות מחמישה עשר ימים מיום המצאת הדרישה; אולם אם היתה הדרישה לאחר שהוכרז מצב מיוחד בעורף, רשאי ראש הג״א לקבוע פרק זמן קצר יותר מחמישה עשר ימים;

(2)ראש הג״א רשאי להורות לרשות מקומית להשתמש בסמכות לפי פסקה (ג)(1); לא קיימה הרשות המקומית את ההוראה תוך הזמן שנקבע בה, רשאית רשות מוסמכת להשתמש לצרכי ביצוע ההוראה באותה סמכות במקומה של הרשות המקומית;

(3)הרואה עצמו נפגע מהודעת הרשות המקומית כאמור בפסקה (1), רשאי להשיג על כך תוך 15 ימים, בפני ראש הג״א או מי שהוסמך לכך בכתב על ידו, אשר החלטתו תהיה סופית.

(ד)רשות מקומית, באישור הרשות המוסמכת, רשאית –

(1)לפטור בעלי בתים מסוימים מהחובה להתקין מקלט נפרד לכל בית, אם היא סבורה, שתנאי המקום או נסיבות אחרות מצדיקים זאת;

(2)לפטור בעל בית או בעל מפעל, המקים בבית או במפעל תוספת מבנה, מהחובה להתקין מקלט או להגדיל את המקלט הקיים, ורשאית היא להתנות פטור זה בביצוע תיקון ושינוי במבנה על מנת לשפר את עמידותו בפני התקפה, אם סברה שהדבר מתחייב, וזאת אם הוכח להנחת דעתה, אחת מאלה:

(א)לא ניתן להקים או להגדיל מקלט קיים בנכס שבו מבוקשת תוספת הבנייה;

(ב)תנאי המקום או נסיבות אחרות מצדיקים מתן פטור, ובין השאר שבאותו בית או מפעל, יש מקלט שיוכל לשמש מחסה גם למחזיקים בתוספת המבנה, לעובדים בה ולרגילים לבקר בה, ושתהיה להם גישה נוחה אל המקלט.

(ה) (1)החייב על פי צו זה להתקין מקלט במקרקעין או לעשות בו תיקון או שינוי והוא מחזיק במקום שנקבע להתקנת המקלט, רשאי לעשות זאת על אף זכותו של אחר במקרקעין, וכן רשאי הוא לבקש את הרישיונות הדרושים, על אף האמור בכל דין, תחיקת בטחון או חיקוק בישראל או בכל הסכם, ולהיכנס, הוא או שליחיו, לכל מקרקעין שהכניסה אליהם דרושה לענין זה;

(2)לא היה החייב בהתקנת מקלט במקרקעין, או בעשיית תיקונים או שינויים בו, בעליו של המקום והמחזיק בו כאחד, תימסר הודעה בכתב, על הוראת ראש הג״א או מי שהוסמך לכך על ידו להתקין מקלט או על הוראת הרשות המקומית לעשות בו שינויים, לפי הענין, לבעלים או למחזיק או לשניהם, לפי הענין.

(ו)הרשאי להיכנס למקרקעין לפי סעיף קטן (ה) ינקוט לפני כניסתו את כל האמצעים הסבירים לפי נסיבות הענין, כדי להשיג את הסכמתו של המחזיק במקרקעין לכניסתו, ואם לא עלה בידיו להשיג את הסכמתו, לא ייכנס כניסה ראשונה אלא בליווי עובד של הרשות המקומית שראש הרשות המקומית או סגנו מינו לכך, ולא ישתמש בכוח לשם הכניסה אלא בליווי אדם כאמור.

(ז)מי שנכנס למקרקעין כאמור, ינקוט את כל האמצעים הסבירים לפי נסיבות הענין, כדי לשמור על הרכוש הנמצא במקום.

(ח)בסעיף זה, ”הגדלה“ – לרבות התקנת מערכת אוורור וסינון.