הנוסח המלא של תקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא בשר), תשל״ד–1974, ב-14 סעיפים.

בתקנות אלה –

”בית מטבחיים“ – בית מטבחיים במדינת חוץ לרבות מפעל לפירוק, קירור, או אחסון של בשר או קרביים;

”בעל חיים“ – בהמות ועופות כמשמעותם בתוספת הראשונה לפקודה;

”בשר“ – בשר או חלק אחר של בעל חיים (כמשמעותו בפקודה) לרבות מוצרי בשר, ולמעט קרביים, בשר מבושל בקופסאות, נקניק מבושל, תמציות בשר או תכשירי בשר המשמשים לצרכים רפואיים בלבד;

”קרביים“ – מוח, לשון, לב, ריאה, כבד, טחול, כליה, קיבה, מעיים וזנב;

”היתר“ – היתר בכתב לייבוא בשר או קרביים הניתן לפי תקנה 2;

”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;

”מדינת חוץ“ – מדינה שהמנהל אישרה לצורך יבוא בשר או קרביים ממנה והמופיעה ברשימה שפרסם לפי תקנה 2(ה);

”נמל יבוא“ – נמלי הים חיפה, אשדוד ואילת, נמל התעופה בן־גוריון, וכל נמל או אתר כניסה אחר שאישר המנהל לענין תקנות אלה.

(א)בקשה לאישור בית מטבחיים תוגש למנהל, לפי טופס 1 שבתוספת, בחודשים נובמבר ודצמבר של השנה שקדמה לשנה שלגביה מבוקש האישור, או בחודש מאי שבמהלכה.

(ב)מבקש אישור לבית מטבחיים ישלם למדינה, לפי דרישת המנהל, הוצאות שהוציאה לשם בדיקת בית המטבחיים.

(ג)מתן אישור, סירוב לתיתו, קביעת תנאים לנתינתו, משך תוקפו, התלייתו, שינויו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של המנהל.

(ד)אישור המנהל לבית מטבחיים יינתן לפי טופס 2 שבתוספת.

(ה)רשימת מדינות חוץ ורשימת בתי מטבחיים בהן שאישר המנהל תופקדנה לעיון הציבור בספריית המכון הווטרינרי בשירותים הווטרינריים בבית דגן.

(ו)משאישר המנהל בתי מטבחיים במדינת חוץ יהא כוחו יפה לגבי כל מבקש היתר.

(א)לא ייבא אדם בשר או קרביים אלא מבית מטבחיים שאישר המנהל ואלא דרך נמל יבוא ועל פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

(ב)היתר ליבוא בשר או קרביים יינתן לפי סוג הבשר או הקרביים, בית המטבחיים והמדינה.

(ג)מתן היתר, סירוב לתיתו, קביעת תנאים לנתינתו, התלייתו, שינויו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של המנהל.

בעד מתן היתר תשולם אגרה בסך של 75.00 שקלים חדשים (מתואם לאוקטובר 1986; החל מיולי 2026, 580 ש״ח).

בשר וקרביים שיובאו על פי היתר ובהתאם לתנאיו, יורה רופא וטרינרי ממשלתי על הורדתם מכלי ההובלה ועל העברתם לבית קירור שאישר לשם בדיקתם כפי שיורה.

(א)המנהל רשאי להורות על הורדת בשר וקרביים ועל העברתם לבית קירור כאמור בתקנה 4 אף אם לא נתמלאו כל התנאים שבהיתר.

(ב)הוראה כאמור אין לפרשה שהבשר או הקרביים יובאו בהתאם לתקנות אלה.

לא הורה רופא וטרינרי ממשלתי או המנהל על העברתם של הבשר או הקרביים לבית קירור לצורך בדיקה כאמור בתקנות 4 ו־5 או לא הניחו תוצאות הבדיקה כאמור את דעתו של המנהל, רשאי המנהל להורות על החזרתם של הבשר או הקרביים ליעד בחוץ לארץ שממנו יובאו, או על השמדתם או לעשות בהם דבר אחר, במקום ובמועד שיורה.

בשר וקרביים שיובאו ייבדקו על ידי רופא וטרינרי ממשלתי ולא ישווקו אלא לאחר שהוא נתן תעודת שחרור.

נדרש אדם לבצע פעולה על פי תקנות אלה ולא ביצעה תוך המועד שהורו לו, רשאי רופא וטרינרי ממשלתי לבצע אותה פעולה על חשבונו של אותו אדם.

בעד מתן תעודת שחרור תשולם אגרה כמפורט להלן:

(1)לבשר לכל טונה או חלק ממנה 7.60 שקלים חדשים (מתואם לאוקטובר 1986; החל מיולי 2026, 58 ש״ח);

(2)לקרביים, לכל טונה או חלק ממנה 38.00 שקלים חדשים (מתואם לאוקטובר 1986; החל מיולי 2026, 297 ש״ח).

נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ, כמשמעותו בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד), תשי״ז–1957, שהכיר בו שר החוץ, פטור מתשלום אגרות לפי תקנות אלה.

תחילתן של תקנות אלה היא ביום החמישה עשר לאחר פרסומן.

תקנות הגבלת יבוא בשר, 1945 – בטלות.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא בשר), תשל״ד–1974“.