סעיף 3 לחוק עובדי ממשלת ארץ־ישראל, תש״ט–1949, ערעור על הפסקת השירות.

(א)הממשלה תמנה ועדה בשם ”ועדה עליונה לעובדי ממשלת ארץ־ישראל“ (בסעיף זה – ”הועדה“). הודעה על מינוי הועדה, הרכבה ומענה תפורסם ברשומות.

(ב)כל עובד ממשלה ושוטר ששירותו הופסק על פי הפקודה – בין לפני היכנס חוק זה לתקפו או אחריו, ובין שהפסקת השירות היתה תוך קיום הוראות הפקודה או לא – רשאי לערער על הפסקת שירותו לפני הועדה.

(ג)הערעור יוגש לועדה בכתב תוך 10 ימים מיום פרסום ההודעה על מינוי הועדה, ובמקרה של הפסקת שירות אחרי פרסום זה – תוך 10 ימים לאחר שעובד הממשלה או השוטר קבל הודעה ששירותו הופסק.

(ד)הועדה תקבל מהממשלה את כל החומר שעליו התבססה הפסקת שירותו של המערער.

(ה)הועדה תשמע את המערער לאחר שתודיע לו את מהות האשמה שהביאה להפסקת שירותו. פרט לכך חפשית הועדה בדרכי הבירור של הערעורים ואינה קשורה לדיני הראיות או לסדרי הדיון הנוהגים בבית המשפט. הועדה תחליט ברוב דעות.

(ו)אם נראה לועדה שהמערער אינו מוכשר להרצות את טענותיו או להביא את ראיותיו, רשאית הועדה לפי שיקול דעתה להתיר למערער להסתייע בעורך־דין לשם כך. כל אימת שרשות זאת נתונה, מותר לו לעורך־דין של המערער להופיע בשמו ובנוכחותו של המערער. הועדה רשאית בכל עת לבטל את הרשות שניתנה למערער להיות מיוצג על ידי עורך־דין בפניה.

(ז)הועדה רשאית –

(1)לגבות עדות, בכתב או בעל־פה, בשבועה או בלי שבועה, או לא לגבות עדות כלל;

(2)לדרוש מכל אדם מתן עדות והגשת מסמכים ככל שיידרש;

(3)להביא לפניה אדם שלא בא אחרי שהוזמן, ולהטיל על אדם כזה ועל אדם שסירב לתת עדות או להגיש מסמך, קנס עד עשר לירות; דין ההבאה והקנס כדינם של הבאה וקנס על פי בית המשפט;

(4)לפסוק שכר עדות כפי ראות עיניה.

הוראות פקודת ועדות חקירה אינן חלות על הועדה.

(ח)הועדה רשאית לאשר את הפסקת השירות או לצוות על החזרת המערער לשירות.

(ט)הועדה תתן את החלטתה בהקדם האפשרי. החלטת הועדה תהיה סופית ואין לערער עליה בפני שום בית משפט או בית דין. הממשלה תפעל בהתאם להחלטות הועדה.

(י)הממשלה רשאית למנות יותר מועדה אחת, והוראות סעיף זה יחולו על כל אחת מהן, אלא שהממשלה רשאית להגביל את תפקידיהן לאזורים מסויימים או לסוגים מסויימים של עובדי ממשלה או שוטרים.