תקנות1987הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 3 לתקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה) (הכנסה שסעיף 3 לחוק עידוד השכרת דירות חל עליה), התשמ״ז–1987, תנאי לתוספת להון.
3. תנאי לתוספת להון
האמור בתקנה 2 יחול רק אם בשנת המס שבה דיווח בעל הבנין להשכרה לראשונה על הכנסתו ממכירת הבנין להשכרה, ייווסף להכנסתו סכום השווה לסכום שראו אותו כהון עצמי או כפריט הון לפי תקנה 2, בשנה הראשונה שבה ביקש כאמור בתקנה 2, בתוספת סכום ההפרש בכל אחת משנות המס שלאחר השנה הראשונה כאמור, כשכל אחד מהסכומים האמורים מוכפל בשיעור עליית המדד מתחילת שנת המס שאליה הוא מתיחס ועד תום שנת המס שבה מדווחת לראשונה ההכנסה ממכירת הבנין להשכרה; סכום שהוסף להכנסה לפי תקנה זו יראוהו כהכנסה שחל עליה סעיף 3 לחוק עידוד להשכרת דירות.
לענין זה, ”סכום ההפרש“ – ההפרש בין הסכום שראוהו כהון עצמי או כפריט הון לפי תקנה 2 בשנת מס פלונית, לבין הסכום שראוהו כהון עצמי או כפריט הון לפי תקנה 2 בשנה שקדמה לאותה שנת מס פלונית.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה) (הכנסה שסעיף 3 לחוק עידוד השכרת דירות חל עליה), התשמ״ז–1987 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.