דילוג לתוכן הראשי

תקנות2004

סעיף 5 לתקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס״ד–2004, עובד זר שיצא את ישראל.

5. עובד זר שיצא את ישראל

תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תשס״ח־2, תשפ״ה־2

(א)מעסיק של עובד זר שיצא את ישראל זכאי להחזר של סכומי אגרה שנתית ששילם בעד התקופה שלאחר יציאת העובד הזר את ישראל, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, אם התקיימו כל אלה:

(1)הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;

(2)העובד הזר שבגינו שילם המעסיק את האגרה השנתית (להלן – העובד הזר היוצא) יצא מישראל בטרם חלפו שישה חודשים מיום תחילת תוקפה של האשרה;

(3)העובד הזר היוצא לא שב לישראל עד יום פקיעתה של האשרה.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובד זר שהועסק אצלו יצא מישראל יציאה שאיננה זמנית לפני פקיעת מועד האשרה שלו, יהיה זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בסכום השווה לסכום האגרה השנתית כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום יציאת העובד מישראל עד מועד פקיעת האשרה, ומחולק ב־360.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס״ד–2004⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר