הנוסח המלא של תקנות הנוטריונים (דרכי בקורת), תשל״ז–1977, ב-8 סעיפים.

מי ששר המשפטים מינה לערוך בקורת כאמור בסעיף 33 לחוק רשאי להיכנס בכל עת סבירה למשרדו של נוטריון כדי לערוך בו בקורת.

(א)הבקורת יכול שתהא מסורגת ותחול על המסמכים שעל הנוטריון לשמור ועל הספרים שעליו לנהל כאמור בסעיף 33 לחוק, ובמיוחד על אלה:

(1)העתקים שעל הנוטריון לשמרם לפי תקנה 22 לתקנות הנוטריונים, תשל״ז–1977 (להלן – תקנות הנוטריונים), על נספחיהם;

(2)פנקס הצוואות כאמור בתקנה 23 לתקנות הנוטריונים;

(3)הכרטסת האלפביתית כאמור בתקנה 24 לתקנות הנוטריונים;

(4)הרישום הנפרד של הכנסות הנוטריון משכר שקיבל בעד פעולותיו כנוטריון, כאמור בתקנה 25 לתקנות הנוטריונים;

(5)הפנקס שבו יירשמו כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכל מסמך שהוצאו ממשרדו כאמור בתקנה 26(ג) לתקנות הנוטריונים.

(ב)בשעת הבקורת רשאי המבקר גם לבדוק אם נתקיימו יתר הוראות תקנה 26 לתקנות הנוטריונים.

מטרת הבקורת היא לבחון אם אמנם קיים הנוטריון את הוראות החוק והתקנות על פיו, לרבות הוראות חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ״א–1961, והתקנות על פיו.

(א)בשעת ביצועה של הבקורת או לאחר מכן רשאי המבקר לשאול את הנוטריון שאלות הנראות לו דרושות להבהרת האמור במסמכים ובפנקסים העומדים לבקורת, ועל הנוטריון להשיב על שאלות אלה; הוראה זו אינה גורעת מהאמור בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971.

(ב)המבקר רשאי כמו כן להעתיק את המסמכים והפנקסים העומדים לביקורת בדרך שתיראה לו ולצורך זה רשאי הוא גם להוציאם זמנית ממשרדו של הנוטריון.

בתום הבקורת ידווח המבקר למנהל הכללי של משרד המשפטים על ממצאי הבקורת ויפרט בהם את הלקויים שמצא במסמכים ובפנקסים.

מי שנתמנה לאמת את חתימתו של נוטריון לענין סעיף 45 לחוק והמגלה אגב מילוי תפקידו אי־קיום הוראות החוק והתקנות על פיו, לרבות חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ״א–1961, והתקנות על פיו, רשאי לדרוש מהנוטריון הסבר בכתב לאי־קיום כאמור ועל הנוטריון לקיים דרישה זו; הוראה זו אינה גורעת מהסמכות שלא לאמת את חתימת הנוטריון אם היה באי־קיום ההוראות כאמור כדי לפסול את האישור הנוטריוני.

תחילתן של תקנות אלה תהא במועד ששר המשפטים יודיע עליו בהודעה ברשומות.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנוטריונים (דרכי בקורת), תשל״ז–1977“.