סעיף 1 לתקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור) (הוראת שעה), התשס״ז–2007, הוראת שעה.

(א)על אף האמור בתקנות 2 ו־3 לתקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס״ד–2004 (להלן – התקנות העיקריות), בתקופת תוקפן של תקנות אלה, רשאי אדם –

(1)לייצר דגם של מכשיר קירור שמקדם ההתייעלות האנרגטית לגביו הוא כמפורט בתקנה 3(1) לתקנות העיקריות, אם נתקיימו כל אלה:

(א)הוא ייצר אותו דגם של מכשיר קירור כאמור ערב תחילתן של תקנות אלה;

(ב)על פי תקנות 2 ו־3 לתקנות העיקריות, היו תשעים אחוזים או יותר מהדגמים שייצר כדין החל ביום כ״א בטבת התשס״ה (2 בינואר 2005), אסורים לייצור החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007);

(ג)הממונה אישר כי הוא הגיש, להנחת דעתו, תכנית בדבר היערכות להפחתה, עם סיום תוקפן של תקנות אלה, של מקדם ההתייעלות של הדגם, לפי הענין, כנדרש בתקנה 3(2) לתקנות העיקריות;

(2)לייבא דגם של מכשיר קירור שמקדם ההתייעלות האנרגטית לגביו הוא כמפורט בתקנה 3(1) לתקנות העיקריות, אם נתקיימו כל התנאים המפורטים בפסקה (1), בשינויים המחויבים;

(3)למכור דגם של מכשיר קירור שיוצר כאמור בפסקה (1), או יובא כאמור בפסקה (2).

(ב)פרטים על אודות האישור האמור בתקנת משנה (א)(1)(ג) ו־(2) ייכללו בתווית האמורה בתקנה 5 לתקנות העיקריות.

(ג)בתקנה זו, ”דגם“ – כמשמעותו בתקנה 5(א)(2) לתקנות העיקריות.