תקנות1987הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות המים (היטל איזון), התשמ״ז–1987, הגדרות.
1. הגדרות
בתקנות אלה –
”מפיק“ – אדם המפיק מים ממקור מים על פי רשיון הפקה, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים, לרבות תאגיד צרכן;
”ספק“ – אדם המספק מים לאחר על פי רשיון הפקה, בין אם הפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר;
”מקורות“ – מקורות, חברת מים בע״מ, המפיקה או מספקת מים על פי רשיון הפקה, בין אם הפיקה אותם בעצמה ובין אם קיבלה אותם מספק אחר;
”צרכן“ – אדם, לרבות תאגיד צרכן, הצורך מים על פי רשיון הפקה, שבו פורטו שמו וכמויות המים המוקצות לו לצריכתו העצמית, למעט מי שמפיק מים לצריכתו העצמית;
”תאגיד צרכן“ – תאגיד, לרבות רשות מקומית ואגודה שיתופית, לענין כמויות המים המיועדות לצריכתו העצמית וצריכתם של המשתמשים במים הנמנים עמו, לרבות חבר – בני־אדם, בין שהם מואגדים ובין שאינם מואגדים, המקבלים במשותף כמות מים מוקצה;
”משתמש במים“ – מי שנמנה עם תאגיד צרכן ואינו רשום בנפרד ברשיון הפקה;
”מערכת הפקת מים“ – כל המיתקנים הדרושים להפקתם של מים עד לנקודת המעבר אצל מפיק;
”מערכת הספקת מים“ – מערכת הפקת מים וכן כל המיתקנים הדרושים להספקתם ולהובלתם של מים עד לנקודת המעבר אצל ספק;
”מערכת חלוקת מים“ – מערכת המיתקנים והמובילים הדרושים לחלוקת מים לשימושיו השונים של הצרכן אשר תחילתה לאחר נקודת המעבר, ובמערכת משולבת – אף לפני נקודת המעבר;
”מערכת משולבת“ – מערכת אשר מיתקניה, לרבות המובילים, משמשים הן כמערכת הספקת מים והן כמערכת חלוקת מים;
”נקודת מעבר“ –
(1)אצל מפיק, לגבי כמויות המים לצריכתו העצמית – בפי הבאר או מקור השאיבה, ובלבד שאם קיימים מיתקני אגירה לוויסות הספקת מים – לאחר מיתקני האגירה הדרושים לוויסות הספקת מים ליממה אחת; היו מיתקני אגירה כאמור ליותר מיממה אחת, יובא בחשבון החלק היחסי של מיתקנים אלה, המתייחס ליממה אחת בלבד;
(2)אצל ספק – הנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן, ובלבד שכאשר הצרכן הוא עיריה או מועצה מקומית, יראו את נקודת המעבר בגבול תחום שיפוטה של אותה עיריה או מועצה מקומית;
(3)המקום שעליו הורה נציב המים, אם שוכנע ששיטת ההפקה או ההספקה במקרה מסויים מצדיקה שינוי מיקומה של נקודת המעבר;
”נקודת מדידה“ –
(1)אצל מפיק, לגבי כמויות המים לצריכתו העצמית – בנקודת המעבר;
(2)אצל ספק – הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, ובלבד שלא תהיה לאחר נקודת המעבר;
”כמות מים מוקצה“ – כמות מים המוקצה כדין, בין להפקה, בין להספקה ובין לצריכה על פי רשיון הפקה, למעט תוספת גמישה לחקלאות, כמשמעותה בתקנות המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976;
”כמות מים נחרגת“ – כמות מים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצה;
”כמות המים המסופקת“, לגבי ספק – כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה;
”הוצאות הפקה“ – ההוצאות להפעלה ולהנהלה, להחזקה ולשירותי הון של מערכת הפקת המים;
”עלות מים“ – כלל הוצאות ההפקה או הוצאות ההפקה או ההספקה השנתיות, כשהן מחולקות בכמות המים המופקת או המסופקת באותה שנה, הכל בהתאם לענין;
”יחידת מים“ – מטר מעוקב של מים;
”מחיר מים“ – המחיר המשולם לספק מאת צרכן, בעד כל יחידת מים של כמות המים המסופקת לו; נקבע מחיר מים בתעריף – המחיר הקבוע בתעריף;
”קרן חידוש“ – קרן לחידוש מערכות הפקת מים ומערכות הספקת מים אשר את הקמתה, ההשתתפות בה ודרך פעולתה אישר נציב המים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות המים (היטל איזון), התשמ״ז–1987 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.