סעיף 4 לתקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הפסקת הליכים והעברתם למשקם), התשנ״ג–1992, העברת הליכים למשקם.

(א)ראה מי שבפניו מתנהל ההליך נגד החייב כי נתקיימו התנאים להפסקתו, יורה על הפסקת ההליך והעברתו למשקם, אלא אם כן הודיע החייב כי רצונו שהוראות החוק לא יחולו עליו.

(ב)ניתנה החלטה על הפסקת ההליך והעברתו למשקם, רשאי מי שבפניו מתנהל ההליך להורות כי ישארו בתוקפם צווים וסעדים זמניים שניתנו בהליך, כל עוד לא החליט אחרת מי שבפניו מתנהל ההליך או המשקם לפי הענין; נכסים שעוקלו או שכונסו במסגרת ההליך לא יימכרו ולא ימומשו בדרך אחרת אלא על פי החלטת המשקם.

(ג)מי שבפניו מתנהל ההליך יציין בהחלטה להעברת ההליך מהו ההליך שהופסק, ומהם הצווים והסעדים הזמניים שניתנו בו, וכן יפרט כל נכס אשר עוקל בידי החייב או בידי צד שלישי.

(ד)עותק של ההחלטה להעברת ההליכים יישלח למשקם בדואר רשום.