תקנות1973הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 3 לתקנות המים (תשלום מענקים לצרכנים מסויימים), תשל״ג–1973, מענק ותוספת מענק לצרכן שספקו חוייב בהיטל.
3. מענק ותוספת מענק לצרכן שספקו חוייב בהיטל
(א)לפי כמויות המים שסופקו לו, זכאי הצרכן המסויים שספקו חוייב בהיטל –
(1)למענק בשיעור ההפרש שבין ההיטל ששולם למעשה על ידי הספק לבין ההיטל שהספק היה חייב בתשלומו, לו חושבו הוצאות ההספקה של הספק והצרכן המסויים כיחידה אחת;
(2)לתוספת מענק בשיעור ההענקה המגיעה על פי תקנות ההענקה מקרן האיזון, למים בעלות מקבילה לעלות המים לצרכן המסויים, הכל בהתאם למטרות המים, כפי שהן מפורטות ברשיון ההפקה (להלן – תוספת מענק);
(3)עלה מחיר המים על עלות המים של הספק, לא יובא ההפרש בחשבון בשעה שתחושב תוספת המענק.
(ב)לא חוייב הספק בהיטל ולא קיבל הענקה, יהיה הצרכן המסויים זכאי לתוספת מענק בלבד.
(ג)הוראות תקנה זו אינן גורעות מחובתו של הצרכן המסויים לתשלום ההיטל לספק בעד כמויות המים המסופקות לו, אם חוייב הספק בהיטל.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות המים (תשלום מענקים לצרכנים מסויימים), תשל״ג–1973 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.