סעיף 7 לתקנות המשקאות המשכרים, חמרים לייצור.

(1)אסור לחרשתן להחזיק בבית חרושת כל חומר, זולת אותם החמרים שהתירו לו להשתמש בהם לייצורה של התוצרת המותרת של בית החרושת שלו.

(2)איכותם של כל החמרים צריכה להיות משובחת ואין להשתמש בחמר המזיק לבריאות.

(3)בייצורו של כל משקה משכר, אסור להשתמש בשום תמצית או בחמרים נותני טעם אחרים, ואין להשתמש אלא בליקורים מאושרים.

(4)אסור להשתמש בלא רשות מיוחדת בשום חומר משמר חוץ מאשר בדו תחמוצת הגפרית.

(5) (i)אין להוסיף למשקאות משכרים שום תמצית, מיץ, תבלין נותן טעם או חומר נותן־צבע אלא בהסכמת המנהל ותחת השגחת פקיד.

(ii)הוספת ספירט פשוט לעראק או לספירטים אחרים המתובלים בזרע־שבת (צמח בשמי) (Aniseed) תהא אסורה חוץ אם נעשתה ההוספה בדרך זיקוק.

(6)מותר להוסיף ליין אלכוהול בעל עוצם של לא פחות מ־60 מעלות טרלה*:

בתנאי ששום אלכוהול אחר, זולת אלכוהול שזוקק מענבים חיים או מצמוקים או ממיץ־ענבים, לא ישמש למטרה זו.

(7)הפרוצסים דלקמן בעשיית היין יהיו מותרים:–

(א)הוספת אלכוהול ליינות מתוקים בהתאם להוראות סעיף קטן (6):

בתנאי כי מקום שמחזקים יין חמוץ ע״י הוספת אלכוהול כזה, לא יעלה עוצם היין המחוזק כך על 14 מעלות טרלה* חוץ אם ישמש היין לאקספורט;

(ב)מהילה;

(ג)פסטוריזציה;

(ד)זכוך ע״י שמוש באמצעים בלתי־מזיקים, כגון חומצת טרטר, אלבומין, קזיאין או גילאטין ובאמצעים אחרים שיאושרו ע״י המנהל;

(ה)ההשתמשות בחומצת עפצים בכמות הנחוצה לזיכוך יין באמצעות אלבומין או גילאטין;

(ו)נטילת הצבע או נטילת הריח באמצעות פחם;

(ז)השמוש בבנזואט של סודה או בדו־תחמוצת גפריתית המתקבלת מאיכול הגפרית או מאלקאלין דו־גפריתי:

בתנאי שדו־התחמוצת הגפריתית או אלקאלין דו גפריתי יהיו בכמות כזאת שהיין לא יחזיק בו יותר משלוש מאות וחמשים מיליגרם של דו־תחמוצת גפריתית לכל ליטר, חפשי ומאוחד, וכי בשום פנים לא ישתמשו באלקאלין דו־גפריתי בכמות יסודית גדולה מעשרים גרם לכל הקטוליטר;

(ח)הוספת חומצת טרטר בכמויות קטנות למיץ־ענבים שלא הוחמץ למדי כשמטפלים במיץ־ענבים בלתי־תוסס;

(ט)הוספת שמרים בכמות שתאושר ע״י המנהל הכללי של משרד הבריאות [במקור: מנהל מחלקת הבריאות];

(י)הפחמון המלאכותי של יין נוצץ באמצעות דו־תחמוצת הפחמן;

(יא)הוספת מים בשעת עשית יין חמוץ, אם מחמת המתיקות היתרה ראו צורך להפחית את הכבד הספציפי של ה”תירוש“:

בתנאי שבשום פנים לא יופחת הכבד הספציפי עד למטה מ־1.074;

(יב)הוספת סוכר קנה או סוכר סלק בייצור יין נתזים או בייצור יין המיועד ליצוא;

(יג)(נמחקה).

(8)הפרוצסים דלקמן יש בהן משום מהילה והם אסורים:–

(א)הוספת סוכר קנה או סוכר סלק או חומר סכרין אחר, זולת מיץ ענבים, פרט למותנה בתקנת משנה (7)(יב) לתקנה זו;

(ב)הוספת משקאות תוססים מפירות אחרים ולא מענבים;

(ג)הוספת אלכוהול רגיל, שלא בהתאם להוראות סעיף־קטן (6);

(ד)הוספת מים;

(ה)הוספת חומר נותן צבע;

(ו)השמוש ביותר מכמות קטנה של אספלנית פריזית כדי לצרף את היין ולהסיר מתוכו יסודות־טרטר.

(8א)[צ״ל: הפרוצסים דלקמן בעשיית יין־הדר יהיו מותרים:–]

(א)הוספת אלכוהול ליין־הדר מתוק בעל עוצם של לא פחות מ־60 טרלה*:

בתנאי שלא ישתמשו לצורך זה אלא באלכוהול שזוקק מענבים טריים או מיובשים או ממיץ־ענבים או ממיץ־הדרים;

ובתנאי כי כל מקום שמידת העוצם של יין הדר בלתי ממותק גדלה ע״י הוספת אלכוהול ממין זה, הרי מידת העוצם של יין ההדרים שהוסיפו לו אלכוהול ממין זה לא תהא יתרה מ־14 טרלה*, אלא אם ישמש היין לאקספורט;

(ב)מהולה [צ״ל: מהילה];

(ג)פסטוריזציה;

(ד)זיכוך, ע״י שמוש ביסודות בלתי־מזיקים, כגון חומצת טרטר, אלבומין, קזיאין או גילאטין וכל אותם היסודות האחרים שיאושרו ע״י המנהל;

(ה)השמוש בחומצת עפצים בשעור הדרוש לזיכוך יין באמצעות אלבומין או גילאטין;

(ו)נטילת הצבע או נטילת הרוח [צ״ל: הריח] באמצעות פחם;

(ז)השמוש בבנזוראט של סודה או בדו־תחמוצת גפריתית המתקבלת מאיכול הגפרית ובאלקלין דו־גפרית:

בתנאי ששעור דו־התחמוצת הגפריתית או אלקאלין דו גפריתי שישתמשו בו לא יהא בו כדי הכלת יותר מ־350 מיליגרם של דו־תחמוצת גפריתית לכל ליטר, חפשי ומאוחד, ביין הדר, וכי בשום פנים לא ישתמשו באלקאלין דו־גפריתי בכמות יסודית של יותר מ־20 גרם לכל הקטוליטר;

(ח)כשמעבדים מיץ־הדרים בלתי־תוסס או ”מיץ־טרי“, הוספת כמויות קטנות של חומצת־מגנזיון ל”מיץ־הטרי“ כדי להפחית את חמיצתו הטבעית;

(ט)הוספת שמרים מאיכות שתאושר ע״י מנהל שרותי הרפואה;

(י)הפחמון המלאכותי של יין־הדר באמצעות דו־תחמוצת הפחמן;

(יא)הוספת סוכר־קנים או סוכר־סלק, בלי מים, בשעור של לא יותר מ־50 קילוגרם לכל 100 ליטר של מיץ־הדרים פרט לכל בשר הפרי, לקליפות או לשאר יסודות מוצקים שיהיו מצויים בו.

(8ב)הפרוצסים דלקמן בעשיית יין־הדר יש בהם משום מהילה והם אסורים:–

(א)הוספת משקאות תוססים מפרות שאינם פירות־הדר;

(ב)הוספת אלכוהול רגיל, שלא בהתאם להוראות פסקא (א) מתקנת־משנה (8א) מתקנות אלה;

(ג)הוספת מים;

(ד)הוספת חומר נותן צבע שאינו חומר הבא מפירות־הדר.

(9)אסור לעשות יין [או יין פרי הדר] בעת ובעונה אחת באותו חדר שבו נעשית תסיסת פירות או חמרים אחרים ליצירת ספירטים.

(10)כל הסוכר, חמר סכרין, תמצית, מיצים, חמרים נותני־טעם וחמרים נותני־צבע שעושה־משקאות משתמש בהם באישור המנהל, יהיו שמורים תחת השגחת הפקיד הממונה על בתי־המלאכה של החרושתן.

* הערה: זה הוא מונח טכני ופירושו ספירטים במצבם היסודי, בלא תוספת יסודות נותני טעם מלאכותי.