סעיף 3 לחוק היטל על רכוש (הוראת שעה), התשמ״ה–1985, הגדרות לענין פרק ג׳.

לענין פרק ג׳ והתוספות השלישית והרביעית –

(1)תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת התעבורה או בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961 (להלן – תקנות התעבורה), זולת אם יש הוראה מפורשת אחרת;

(2)”רכב“ – כל אחד מסוגי הרכב המפורטים בתוספות השלישית והרביעית, למעט רכב שהוא מלאי;

(3)”רכב מסחרי“ ו”רכב עבודה“ – כמשמעותם בפקודת התעבורה;

(4)”רכב נוסעים פרטי“, ”רכב פרטי דו־שימושי“, ”אוטובוס“, ”מונית“, ”אופנוע“, ”תלת אופנוע“, ”אופניים עם מנוע עזר“, ”טרקטור“, ”רכב חילוץ“, ”גרור“ ו”נתמך“ – כמשמעותם בתקנות התעבורה;

(5)”בעל רכב“ –

(א)מי שביום חידוש רשיון הרכב לראשונה בתקופה שמיום י״ד באב התשמ״ה (1 באוגוסט 1985) עד יום כ״ד בתמוז התשמ״ו (31 ביולי 1986) רשום ברשיון הרכב כבעלו, ולגבי רכב שניתן לו רשיון לראשונה בתקופה שמיום י״ב בסיון התשמ״ה (1 ביוני 1985) עד יום כ״ח בחשון התשמ״ז (30 בנובמבר 1986) – מי שנרשם כבעלו בעת מתן הרשיון לראשונה; לכל אחת מהתקופות האמורות בפסקת משנה זו ייקרא להלן ”התקופה הראשונה“;

(ב)לגבי רכב שמועד חידוש הרשיון שלו הוא בתקופה שמיום כ״ה בתמוז התשמ״ו (1 באוגוסט 1986) עד יום ה׳ באב התשמ״ז (31 ביולי 1987) מי שהיה רשום ברשיון הרכב כבעלו במועדים הקבועים בסעיף 18(ב)(1) לתשלום ההיטל, ולגבי רכב שניתן לו רשיון לראשונה בתקופה שמיום כ״ט בחשון התשמ״ז (1 בדצמבר 1986) עד יום א׳ בניסן התשמ״ז (31 במרס 1987) מי שנרשם כבעלו בעת מתן הרשיון לראשונה; לכל אחת מהתקופות האמורות בפסקת משנה זו ייקרא להלן ”התקופה הנוספת“;

(6)”נכה“ – כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות התעבורה.