סעיף 21 לתקנות מס קניה (טובין), תשי״ג–1953, תעודת משלוח.

(א)המנהל רשאי, בתנאים שיורה, לאשר לעוסק, לגבי טובין מסויימים או סוג מסויים של טובין, הוצאת תעודת משלוח במקום סימן זיהוי שנקבע לטובין, או כאשר לא נקבע לטובין סימן זיהוי.

(ב)אישר המנהל הוצאת תעודת משלוח כאמור לגבי טובין פלונים או לגבי טובין המיוצרים על ידי עוסק שניתן לו פטור מחובת סימון לפי סעיף 15(ד) לחוק, לא יועברו הטובין אל מחוץ למקום הייצור, לא יימכרו ולא יימסרו לאחר בלי שיוציא העוסק תעודת משלוח הנושאת מספר סידורי ומוחתמת או מנוקבת על ידי המנהל (בתקנות אלה – תעודת משלוח) ויציין בה פרטים אלה:

(1)שם המקבל ומענו;

(2)תיאור הטובין וכמותם במספרים ובמלים;

(3)תאריך ושעה של הוצאת הטובין;

(4)חתימת העוסק וחותמת של מפעלו;

(5)תיאור כלי ההובלה ומספרו.

(ג)תעודת המשלוח תיערך במקור ובשני העתקים. המקור ילווה את הטובין ויימסר למקבל.

(ד)סופקו טובין במספר משלוחים, תלווה תעודת משלוח נפרדת כל משלוח ומשלוח.

(ה)בתעודת המשלוח יירשמו הפרטים במכונת כתיבה או בכתב יד, בדיו או בעט כדורי, אגב שימוש בנייר פחם, ללא כל תיקונים ומחיקות; היו טעויות ברישום, תבוטל התעודה על ידי רישום המלה ”מבוטל“ במקור ובשני העתקים; את המקור של תעודות מבוטלות כאמור וההעתק הראשון יש לצרף לרשימת המכירות.

(ו)עוסק יצרף את ההעתק הראשון של תעודת המשלוח שנתן כאמור בתקנה זו לרשימת המכירות המוגשת למנהל בהתאם לתקנה 7. את ההעתק השני של תעודת המשלוח שנתן כאמור ישמור העוסק במקום עסקו לפחות 5 שנים מיום תום שנת המאזן אליה מתייחסת תעודת המשלוח.

(ז)עוסק שקיבל תעודת משלוח כאמור בתקנה זו ישמור עליה במקום עסקו לפחות 5 שנים מתום שנת המאזן אליה מתייחסת תעודת המשלוח.

(ח)המנהל רשאי, בתנאים שיורה, לאשר לעוסק הנוהג להשתמש בחשבונות מכירה במקום תעודות משלוח, כי דינו של חשבון המכירה יהיה כדין תעודת משלוח; בחשבון מכירה כאמור יתמלאו כל התנאים המפורטים בתקנה זו ויופיעו בו כל הפרטים הנדרשים בתקנה 5 לגבי חשבון ובתקנת משנה (ב) לגבי תעודת משלוח.