סדר1937הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2 לצו המכס (הסדרת אקספורט דבש), 1937, פירוש.
2. פירוש
תיקון: תש״ח
בצו זה –
”דבש טהור“ פירושו דבש שהוא נקי מיסודות נכרים לפחות כדבש שסונן באריג כברות של 54 חורים לכל אינטש בטמפרטורה של לא יותר מ־65 מעלות צלזיוס;
”משלח“ פירושו מי שמשלח דבש לחו״ל או גורם למשלוחו של דבש לחו״ל או המנסה לשלוח דבש לחו״ל, והוא כולל את סוכנו;
”היזק“ פירושו כל קלקול הפוגע במדה נכרת במראהו של הדבש וכן באיכותו כצורך אוכל או כסחורה למשלוח לחו״ל, כגון –
(I)חמום יתר על המדה,
(II)תסיסה,
(III)טחב דבש,
(IV)סמידה,
(V)טעם לפגם הבא מצמחים,
(VI)כל שמץ עשן, חומצת קרבול או טעם או ריח הבאים מיסודות נכרים,
(VII)לכלוך;
”הוצא לחו״ל“ פירושו נלקח או נשלח מישראל לכל ארץ שמחוץ לישראל, אם בדרך יבשה ואם בדרך הים;
”דבש רדוי“ פירושו דבש שהופרש מחלות דבש בלתי לחוצות ע״י כח סנטריפוגלי או כח־הכובד;
”דבש“ הוא הצוף והסכרין הנוטפים מנטיעות, שנאגרו, שונו ונאצרו בחלות דבש ע״י דבורי־דבש (אפיס מליפיקה ואפיס דורסטה) והשובר את קרני האור שמאלה LAEVO-ROTATORY ושאינו מכיל יותר מעשרים וחמשה למאה מים, רבע אחוז אבקת מילה ושמונה למאה סכר קנים;
”מפקח“ פירושו פקיד משרד החקלאות שמנהל אותו משרד ייפה את כחו לבדוק ולאשר דבש לצורך אקספורט;
”דבש מזוקק“ פירושו דבש שרדוהו מחלות הדבש ע״י סינון או דרכים אחרות;
”עכירות“ פירושו ערפול הנגרם ע״י מציאותם של גרעיני סמידה, בעבועות אויר זעירות, חלקי שעוה זעירים מאד או חמרים אחרים הגורעים מצחותו של הדבש.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך צו המכס (הסדרת אקספורט דבש), 1937 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.