הנוסח המלא של תקנות הרשות לשיקום האסיר (דרכי תיאום בין רשויות), התשס״א–2001, ב-9 סעיפים.

בתקנות אלה –

”המחלקה לשירותים חברתיים“ – לשכת הסעד של רשות מקומית כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958;

”הרשות“ – כמשמעותה בחוק;

”ועדת שחרורים“ – כמשמעותה בסעיף 50 לחוק העונשין, התשל״ז–1977;

”ועדת שיקום“ – ועדה כמשמעותה בתקנה 1 לתקנות הרשות לשיקום האסיר (ועדה להכנת תכניות שיקום), התשמ״ז–1987 (להלן – תקנות תכניות שיקום);

”תכנית שיקום“ – כמשמעותה בתקנה 11 לתקנות תכניות שיקום.

הוגשה לרשות בקשה לטיפול במשפחתו של אסיר תעביר הרשות את הבקשה למחלקה לשירותים חברתיים שבתחומה מתגוררת המשפחה לטיפולה.

(א)תכנית שיקום שהועברה לועדת השחרורים לפי תקנה 12 לתקנות תכניות השיקום ושאישרה ועדת השחרורים, תובא בידי הרשות לידיעת הגופים הנוגעים בתכנית השיקום, אשר יפעלו על פיה.

(ב)נתגלה קושי בביצוע תכנית השיקום, לאחר שחרורו של האסיר מבית הסוהר, תחזיר הרשות את התכנית לדיון חוזר בועדת השחרורים.

נקבע בתכנית השיקום כי יתקיים קשר טיפולי בין האסיר לבין גוף שאינו מחלקה לשירותים חברתיים, תתאם הרשות את המשך הטיפול בין אותו גוף לבין המחלקה לשירותים חברתיים.

נכלל שיקום תעסוקתי בתכנית השיקום תהיה הרשות אחראית לתאם בין האסיר לבין שירות התעסוקה והאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה כדי לסייע בידי האסיר למציאת פתרון תעסוקתי.

תקנות אלה יחולו בשינויים המחויבים גם לגבי סיוע שמעניקה הרשות לאסיר שלא על פי תכנית שיקום.

הרשות רשאית לפנות לועדה המוסמכת לדון במקרים חריגים במשרד הבינוי והשיכון, לצורך מציאת פתרון דיור לאסיר ובני משפחתו.

הרשות תפרסם, אחת לשנתיים, מדריך שירותים מפורט לאסיר המשתחרר, אשר נוסחו יאושר בידי הגופים המיוצגים ברשות ובועדת השיקום, ואשר יובא לידיעת כל הגורמים האמורים להיכלל בו.

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.