סעיף 19 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987, סוגי התשלומים לבעל הזכיון.

בעד מתן שירותי שידור רשאי בעל זכיון לחייב מנוי בתשלומים לפריטיהם כפי שנקבעו בזכיון שניתן לו, ובלבד שבעד שירותי השידור שלהלן יהיו התשלומים לפי אלה:

(1)בשידורי כבלים –

(א)דמי התקנה חד־פעמיים –

(1)בעד חיבור מנוי לרשת הכבלים, כולל התקנתו של בית־תקע אחד בחצרי המנוי;

(2)בעד התקנה של מפענח, ממיר אפיקים, מגבר ביתי, בורר דו־מצבי או כל התקן אחר החיוני לשם קליטת שידורים מוספים שביקש המנוי (להלן – ציוד מישק), לרבות בעד מתן זכות השימוש בציוד כאמור;

(3)בעד התקנת כל בית־תקע נוסף בחצרי המנוי (להלן – שלוחה);

(ב)דמי מנוי –

(1)בעד הספקת שידורים בסיסיים, למעט בעד שידורי חובה;

(2)בעד אספקת שידורים מוספים, כולם או מקצתם, לפי סוג השירות שביקש המנוי והיקפו;

(3)בעד שימוש בשלוחה;

(4)בעד שימוש בציוד מישק, לרבות בעד מתן זכות שימוש כאמור;

(ג)תשלום בעד אספקת מגבר ביתי או בורר דו־מצבי.

(2)בשידורי טלויזיה באמצעות לווין למנוי הקולט את השידורים שלא באמצעות רשת כבלים של בעל זכיון לשידורי כבלים –

(א)דמי התקנה חד־פעמיים בעד התקנתה של המערכת הדרושה לקליטת השידורים כאמור במתכונת שנקבעה לענין זה בזכיון;

(ב)דמי מנוי בעד אספקת שידורי הטלויזיה באמצעות לווין, לכל מיקבץ שידורים כאמור במתכונת שנקבעה לענין זה בזכיון.