סעיף 1 לתקנות ההתגוננות האזרחית (איפול), תשי״ז–1956, הגדרות.

בתקנות אלה –

”שעות האיפול“ – פרק הזמן שבין שקיעת השמש ובין זריחתה;

”בנין“ – כל מבנה קבוע או ארעי המשמש, או המיועד לשמש, כולו או מקצתו מקום מגורים, עבודה או עסק, או לשהיית אנשים או בעלי חיים;

”בעל בנין“ – לרבות מי שמקבל, או זכאי לקבל, דמי שכירות מהבנין, בין בזכות עצמו ובין בתורת סוכן, נאמן או אפוטרופוס, או מי שהיה מקבל דמי שכירות מהבנין אילו היה מושכר, ולגבי בנין שיש עליו חוכר או חוכר משנה לתקופה העולה על 15 שנה – אותו חוכר או חוכר משנה;

”חלון“ או ”דלת“ – לרבות כל פתח בקירותיו החיצוניים או בגגו של בנין;

”העלאת אור“ – לרבות הדלקת אש או כל פעולה אחרת הגורמת להפצת אור או ניצוצות;

”כלי רכב“ – כל כלי הסעה או גרירה בדרך וכן כל מכונה או מיתקן המוסעים דרך כלל על גלגלים או על שרשראות;

”רכב מנועי“ – כלי רכב המונע בכוח מיכני, לרבות –

(1)אופנוע, אף אם מחוברת אליו סירת אופנוע;

(2)תלת־אופנוע;

(3)אופניים ותלת־אופן אף אם הם מונעים במנוע־עזר;

”אוטובוס“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להולכת 12 נוסעים או יותר, נוסף על נהגו;

”ימין“ או ”שמאל“ לגבי כלי רכב – צד ימין או צד שמאל ביחס לכיוון התנועה;

”ראש הגא“ – לרבות מי שהוסמך על ידיו.