סעיף 6 לתקנות מחלות בעלי־חיים (ברוצלוזיס הבקר), תשל״ו–1976, הודעה על מקום או עדר נגוע והוראות לגביהם.

(א)רופא וטרינרי ממשלתי רשאי להודיע בכתב לבעל מקום או עדר או למחזיק בהם, שהוכרז כי המקום נגוע, מחמת שיש בהם או שהיה בהם תוך שלושים יום לפני תאריך ההודעה, בקר נגוע, לדעת הרופא הוטרינרי הממשלתי.

(ב)נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) יחולו על המקום או העדר הנגוע הוראות אלה:

(1)בעל המקום הנגוע או המחזיק בו יעביר תוך יומיים, לרופא הוטרינרי הממשלתי, ביד או בדואר רשום, הודעה על מספר הבקר שברשותם או בהחזקתם, לרבות הבקר המצוי בתחום המקום הנגוע, ויפרטו את סוגיהם, מינם, גזעם ומקום המצאם;

(2)לא יוצא בקר מן המקום הנגוע ולא יוכנס לתוכו אלא בהתר בכתב מאת הרופא הוטרינרי הממשלתי ולפי תנאי ההתר;

(3)רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לחייב בעל בקר או את המחזיק בו להקים מכלאה מגודרת כפי שיורה לצורך ביצוע בדיקות בבקר;

(4)רופא וטרינרי ממשלתי רשאי להורות על העברת הבקר או הובלתו בכלי רכב למקום שייראה לו לצורך ביצוע בדיקה או להסגר;

(5)עדר נגוע לא יימצא ולא ירעה אלא בשדות ושטחים שאושרו בכתב על ידי רופא וטרינרי ממשלתי;

(6)עדר נגוע לא יבוא במגע או בקרבת בקר אחר וצאן;

(7)לא יוצא ולא יועבר מספוא, קש, ריפוד או זבל מהמקום הנגוע אלא על פי התר בכתב מאת רופא וטרינרי ממשלתי;

(8)ניקוי וחיטוי המקום הנגוע ייעשה בידי בעל המקום הנגוע או המחזיק בו, בזמן ובאופן שיורה עליהם רופא וטרינרי ממשלתי;

(9)רופא וטרינרי ממשלתי רשאי להורות על השמדת הזבל, הריפוד או המספוא במקום הנגוע, בדרך הנראית לו.

(ג)כל אימת שיימצא במקום הנגוע חסר או יתר בקר בהשוואה למה שהיה בו בבקורת קודמת, רואים את בעל המקום הנגוע או בעל הבקר או את המחזיקים בהם כמי שהוציאו את הבקר החסר מן המקום הנגוע או כמי שהכניסו אליו את הבקר המיותר.

(ד)הודעה לפי תקנה זו תישאר בתקפה עד שתבוטל בכתב על ידי רופא וטרינרי ממשלתי לבעל המקום הנגוע או למחזיק בו.