תקנות1988הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 17 לתקנות השיפוט הצבאי (נשיאת עונש מאסר בעבודה צבאית), התשמ״ח–1988, רשות ערעור.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ה׳: סדרי דין בערעור ובעתירה
17. רשות ערעור
(א)החלטת הנשיא בעתירה, כאמור בתקנה 15 לעיל, תהיה נתונה לערעור לפני שופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, אם נתקבלה רשות לכך מהנשיא או מאת שופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים.
(ב)בקשת רשות לערער, כאמור בתקנת משנה (א), תוגש תוך שבעה ימים מיום ההחלטה אם ניתנה בפני העותר או בא כוחו, או מהיום שהומצאה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו ושלא בפני בא כוחו והמשיב בבקשה יהיה התובע הצבאי הראשי.
(ג)הבקשה תוגש בכתב, בשלושה עותקים, ויפורטו בה הנימוקים שעליהם היא מתבססת.
(ד)השופט שידון בבקשה רשאי להורות על טענות לפניו בעל פה, להחליט בבקשה על פי סיכומים בכתב, גם בלא טענות בעל פה, שניהם גם יחד, הכל כפי שיורה ובמועדים שיקבע.
(ה)הוגשה בקשת רשות ערעור, תהא החלטתו של השופט שדן בה סופית.
(ו)הוגשה הבקשה לשופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, רשאי הוא לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ותקנה 18(א) ו־(ב) לא תחול על הדיון בערעור.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות השיפוט הצבאי (נשיאת עונש מאסר בעבודה צבאית), התשמ״ח–1988 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.