סעיף 4 לחוק שירות המדינה (גמלאות) (הוראות מעבר), תשל״א–1971, אלמנה שבחרה בסכום חד־פעמי.

(א)אלמנה שנעשתה לזכאית לשתי קצבאות לפי החוק העיקרי לפני יום כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) ובחרה במקום אחת מהן בתשלום חד־פעמי, תהיה זכאית לגבי הזמן שלאחר תחילתו של חוק זה לשתי הקצבאות, בכפוף לאמור בסעיף 32 לחוק העיקרי, ובלבד שעשתה אחת מאלה:

(1)במקרה שקיבלה מענק לפי סעיף 33 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955 – החזירה לאוצר המדינה סכום השווה לסך־כל המענק ופיצויי הפיטורים ששולמו בגלל אותה פרישה, כפול במקדם הקובע, אך בניכוי סכום השווה לקצבה הראשונה שהיתה זכאית לה אלמלא בחרה במענק האמור, כשהוא כפול ב־12 ובמקדם הקובע;

(2)במקרה שבחרה בפיצויי פיטורים בלבד – החזירה לאוצר המדינה סכום השווה לפיצויים שקיבלה כשהוא כפול במקדם הקובע.

(ב)”המקדם הקובע“, לענין סעיף זה, הוא המספר היוצא מחילוק המשכורת הקובעת שלפיה חושבו פיצויי הפיטורים – כפי שהיתה ביום שבו החזירה האלמנה לאוצר המדינה את הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א) – במשכורת הקובעת כאמור לפי השיעור ששימש לחישוב פיצויי הפיטורים.

(ג)אלמנה שהיתה זכאית לקצבה אחת לפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) ובחרה במקומה בתשלום חד־פעמי, תהיה זכאית לגבי הזמן שלאחר תחילתו של חוק זה לאותה קצבה, בכפוף לאמור בסעיף 32 לחוק העיקרי, ובלבד שהחזירה לאוצר המדינה את הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א)(1) או (2), הכל לפי הענין.

(ד)שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע מועד לביצוע תשלומיה של אלמנה לאוצר המדינה לפי סעיף זה.

(ה)סעיף זה בא להוסיף על זכויותיה של אלמנה לפי סעיף 33(ב) לחוק העיקרי ולא לגרוע מהן.