כללים1956הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 5 לכללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים), תשט״ז–1956, שיעור הניכוי ממשכורת עובד.
5. שיעור הניכוי ממשכורת עובד
תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד, תשכ״ח, תשל״א, תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״א־3, תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ח
(א)ממשכורתו של עובד שלא השלים ביום 31 בדצמבר של שנה פלונית שתי שנות שירות ינכו בשנה שלאחר מכן, באופן ובמועד שיורה החשב הכללי, על חשבון המענק סכום השווה ל־1.5 פרומיל מסכום המענק לשאיר אחד כפי שהוא בתוקף בחודש ינואר באותה שנה (להלן בכללים אלו – ניכוי אחיד) או סכום השווה לשני אחוזים ממשכורתו המלאה בעד חודש ינואר של אותה שנה, הכל לפי הסכום הקטן יותר.
(ב)ממשכורתו של עובד אשר נתקבל לשירות לאחר יום הראשון בינואר של שנה פלונית ינכו, באותה שנה, באופן ובמועד שיורה החשב הכללי, על חשבון המענק, ניכוי אחיד או סכום השווה לשני אחוזים ממשכורתו החדשית המלאה הראשונה, הכל לפי הסכום הקטן יותר.
(ג)לגבי עובד ארעי המבוטח ב”מבטחים“ מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע״מ (להלן – מבטחים) וחל עליו הסכם רציפות זכויות לפי החוק, יוחל בניכוי האמור ביום שבו יחול על העסקתו החוק ויימשך עד תום שלוש שנים מיום שהחל להיות מבוטח במבטחים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך כללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים), תשט״ז–1956 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.