הנוסח המלא של צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה), התשע״ט–2019, בשני סעיפים.

בצו זה –

”בעל הזכות בנכס“ – גורם שחתימתו דרושה על בקשה להיתר לפי תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016;

”מיגונית“ – מבנה יביל (טרומי), לצורכי מיגון אוכלוסייה, הבנוי מבטון מזוין או מחומר בעל תכונות דומות, עשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ששטח הבנייה הכולל שלו לא עולה על עשרה מטרים מרובעים, עובי קירותיו לא פחות משלושים סנטימטרים, וגובהו לא עולה על שלושה מטרים, לרבות מבנה כאמור שממדיו סוטים מהאמור, ובלבד שהסטייה לא תעלה על 50% והתקבל לגביו אישור הרשות המוסמכת לסטייה כאמור;

”רשות מוסמכת“ – כהגדרתה בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951.

הצבת מיגונית והשימוש בה פטורים מהיתר לפי פרק ה׳ לחוק ומתכנית, מיום פרסומו של צו זה (ביום 7.7.2021) עד יום ו׳ בטבת התשפ״ה (6 בינואר 2025) ובתנאים אלה:

(1)המיגונית תוצב בידי המדינה או בידי רשות מקומית בתחומה; הצבת המיגונית מותנית באישור הרשות המוסמכת, וכן באישור מהנדס הרשות המקומית או ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצבת המיגונית;

(2)ניתנה הסכמת בעל הזכות בנכס להצבת המיגונית, למעט בנכס שבעל הזכות בו הוא מדינת ישראל, רשות הפיתוח או קק״ל ושאין בו חוכר לדורות;

(3)המיגונית תמוקם במקום המיטבי מבחינת מרחקי הגעה של האוכלוסייה המצויה באזור, וככל האפשר במשולב בסביבתה, תוך שקילת מפגעים בטיחותיים שעלולים להיווצר מהצבתה;

(4)השימוש במיגונית יהיה לכל היותר עד יום ו׳ בטבת התשפ״ה (6 בינואר 2025);

(5)מי שהציבה את המיגונית – הרשות המקומית או המדינה – תשקם ותחזיר את המצב לקדמותו בסיום תקופת השימוש האמורה, אלא אם כן אושרה במהלכה תכנית המתירה הצבת מיגונית ושימוש בה.