סעיף 2 לתקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה), התשמ״ה–1985, תוקף.

(א)תקנות אלה עדיפות על כל הוראה אחרת בדין, בהוראת מינהל, בהסכם, בצו הרחבה, בפסק דין או בפסק בוררות.

(ב)ענין שלגביו נקבעה הוראה בתקנות אלה, לא תחול באותו ענין הוראה אחרת שנקבעה בדין, בהוראת מינהל, בהסכם, בצו הרחבה, בפסק דין או בפסק בוררות.

(ג)פעולה לפי תקנות אלה לא תיחשב עבירה על הוראת דין או הוראת מינהל, אי ציות לפסק דין או פסק בוררות או הפרה של הוראה בהסכם, ולא תהווה עילה לתביעת פיצויים או תביעה משפטית אחרת, בין פלילית ובין אזרחית.

(ד)בתקנה זו, ”הסכם“ – לרבות הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, חוזה עבודה או הסדר אחר, קיבוצי או אישי, שלפיו מעביד משלם שכר לעובד או מסדיר קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, יחסי עבודה או זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או חלק מענינים אלה.