סעיף 1 לתקנות ההענקות לחיילים ולבני־משפחותיהם, תש״ל–1970, פרשנות.

(א)בתקנות אלה –

”חייל“ – כמשמעותו בסעיף 40(ב1)(1) לחוק;

”בן משפחה“ - כל אחד מאלה:

(1)בן זוג, ילדים או הורים של חייל;

(2)אח או אחות של חייל שנתקיימו בהם שניים אלה:

(א)ועדה רפואית קבעה לפי סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, כי הם בלתי כשירים לשירות;

(ב)הכנסתם מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, אם יש לו שלושה ילדים, ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצע כאמור – בעד כל ילד נוסף;

”הענקה“ – תשלום חדשי לחייל או לבן משפחה בעד ילדיהם;

”ילד“ – לרבות –

(1)ילד חורג או ילד מאומץ;

(2)נכד שכל פרנסתו על החייל או על בן־המשפחה;

(3)מי שאינו ילדו, אם הוכח כי בתקופה של שנים־עשר חדשים פרנסתו היתה על החייל או על בן־המשפחה;

ולמעט נערה נשואה, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו שמונה עשרה שנה;

והמונחים ”אב“ ו”אם“ יתפרשו בהתאם לכך.

(ב)לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא את ישראל לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, אולם מי שהוסמך לבצע את תשלום ההענקה (להלן – הגוף המוסמך) רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא את ישראל לתקופה העולה על ששה חדשים.