סעיף 2 לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ״ד–2023, הארכת תקופה או דחיית מועד למתן החלטה מינהלית.

(א)על אף האמור בכל דין, נקבעה בחיקוק תקופה למתן החלטה מינהלית והיום האחרון של התקופה (בסעיף זה – היום האחרון המקורי) חל בתקופה הקובעת הראשונה, תוארך התקופה למתן החלטה מינהלית כאמור בתקופת הדחייה מהיום האחרון המקורי.

(ב)על אף האמור בכל דין, נקבע בחיקוק מועד נקוב למתן החלטה מינהלית (בסעיף זה – המועד הנקוב המקורי) והמועד הנקוב המקורי חל בתקופה הקובעת הראשונה, יידחה המועד הנקוב המקורי בתקופת הדחייה.

(ג)הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על תקופה או מועד נקוב למתן החלטה מינהלית שנקבעו בחיקוק המנוי בתוספת הראשונה.

(ד)הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם על תקופה למתן החלטה מינהלית שהיום האחרון שלה חל בתקופה הקובעת השנייה וגם על מועד נקוב למתן החלטה מינהלית שחל בתקופה הקובעת השנייה, אם התקופה או המועד כאמור נקבעו בחיקוק המנוי בתוספת השנייה.

(ה)הוראות סעיף זה לא יחולו על כל אלה:

(1)החלטה או פעולה הנוגעת למעצר, להחזקה במשמורת או לכליאה;

(2)תשלום שמשלמת רשות ציבורית;

(3)פעולה שעניינה דיווח או העברת הודעה או מידע לכנסת, לוועדה מוועדותיה או למבקר המדינה ולנציב תלונות הציבור;

(4)התקנה של תקנה בת־פועל תחיקתי;

(5)החלטה מינהלית לפי חוק חופש המידע.