הנוסח המלא של תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה), תשי״ח–1957, ב-5 סעיפים.

ניתן על ידי בית משפט, רשם או יושב ראש ההוצאה לפועל צו לעיכוב יציאתו של אדם פלוני מן הארץ, יפוג תקפו של הצו כתום שנה מיום נתינתו, אם לא נקבעה באותו צו תקופה אחרת.

בית משפט, רשם או יושב ראש ההוצאה לפועל שנתנו צו כאמור בתקנה 1 רשאים להאריך תקפו מפעם לפעם.

תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, ולא לגרוע מהן.

ניתן צו כאמור בתקנה 1 לפני תחילתן של תקנות אלה, יפוג תקפו ביום כ״א באדר א׳ תשי״ט (1 במרס 1959), אם לא נקבע לכך באותו צו תאריך מאוחר מזה או אם לא הוארך תקפו של הצו עד לתאריך מאוחר מזה.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה), תשי״ח–1957“.