סעיף 2 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023, הכרזות.

(א)השר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, רשאי להכריז כי לא ניתן לקיים בבתי משפט, במדינה כולה או בחלק ממנה, את הדיונים בנוכחות עצורים או אסירים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, והכול לאחר ששוכנע כי אין דרך לקיים את כלל הדיונים בנוכחות עצורים או אסירים בלא סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים ולאחר ששקל את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של עצורים ואסירים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה); הכרזה כאמור יכול שתינתן גם לגבי מקום שבו מוחזקים עצורים או אסירים.

(ב) (1)השרים רשאים להכריז יחד כי לא ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט בנוכחות עצורים או אסירים החשודים, נאשמים או מורשעים באחת העבירות המנויות בפסקה (2), למעט עצורים המוחזקים בתחנת משטרה, והכול לאחר ששוכנעו כי לא ניתן לעשות כן בשל סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר הנשקפים מהם בהבאתם לדיונים בשל מצב המלחמה השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף, וכי לא ניתן להפחית את הסכנה או הסיכון בדרך אחרת, ולאחר ששקלו את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה ביטחונית).

(2)ואלה העבירות:

(א)עבירת טרור;

(ב)עבירה לפי פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948;

(ג)עבירה לפי חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, או לפי תקנה 84 או 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 , כנוסחם ערב ביטולם בחוק המאבק בטרור, או בעבירת ביטחון כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס״ו–2006, כנוסחו ערב ביטולו בחוק המאבק בטרור;

(ד)עבירה לפי חלק ג׳ לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

(ה)עבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009, בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כתוקפן באזור; בפסקה זו, ”האזור“ – כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.

(ג)לא יכריז השר הכרזה על הגבלה מלאה ולא יכריזו השרים הכרזה על הגבלה ביטחונית לפי סעיף זה אלא לאחר ששקלו את כל אלה:

(1)קיומה של הודעה של השר על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991;

(2)לעניין הכרזה על הגבלה מלאה – הוראות פיקוד העורף לעניין מצב מיוחד בעורף כמשמעותן בסעיף 9ד(א)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, ואת ההגבלות שהוטלו על הציבור בשל מצב המלחמה השורר במדינה;

(3)חוות דעת בכתב מאת הגורם המוסמך המתייחסת למידת הסיכון הנשקפת מהוצאת עצורים ואסירים מהמקום שבו הם מוחזקים;

(4)עמדת מנהל בתי המשפט;

(5)עמדת הסניגור הציבורי הארצי.

(ד)הכרזה על הגבלה מלאה החלה בכל המדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים; הכרזה על הגבלה מלאה החלה בחלק מהמדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים; השר, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת.

(ה)הכרזה על הגבלה ביטחונית תהיה לתקופה שלא תעלה על 28 ימים; השרים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 28 ימים כל אחת.

(ו)הכרזה לפי סעיף זה תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים והמסמכים שעמדו בעת מתן ההכרזות בפני השר או השרים, לפי העניין; הוועדה רשאית לבטלה או לקצוב את תוקפה בכל עת.

(ז)חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות הכרזה לפי סעיף זה, יבטל השר או יבטלו השרים, לפי העניין, את ההכרזה בלא דיחוי.

(ח)הכרזה לפי סעיף זה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי לאחר נתינתה.

(ט)בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ייכנס הביטול לתוקף ב־07:00 בבוקר שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי; ואולם, בוטלה או פקעה הכרזה ביום חמישי לאחר השעה 07:00 בבוקר, ייכנסו הביטול או הפקיעה לתוקף ביום ראשון ב־07:00 בבוקר.

(י)החליט המפקח הכללי של משטרת ישראל או נציב בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף קטן (א) ויש סיכון מיידי הנשקף לחיי אדם בהבאת עצורים או אסירים למקום שבו מתקיים הדיון או בהוצאתם מהמקום שבו הם מוחזקים, יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה מלאה למשך 12 שעות; הודעה על החלטה כאמור תימסר לשר, לשר לביטחון לאומי, למנהל בתי המשפט ולסניגור הציבורי הארצי וכן לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בלא דיחוי, ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.