סעיף 11 לתקנות הרופאים הווטרינרים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשנ״ו–1996, פטורים מחובת התמחות.

(א)המנהל רשאי לאשר תואר לרופאים וטרינרים כמפורט להלן, לפי בקשתם, ללא התמחות בישראל:

(1)מי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה המדעית המליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות;

(2)מי שהמועצה המדעית סמכה את ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואה וטרינרית, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר באותו ענף, לשם הדרכת מועמדים בו.

(ב)המנהל רשאי, בהמלצת המועצה המדעית, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות מחוץ לישראל, כולה או חלקה, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות בבחינות; הכיר המנהל בחלק מעבודה כאמור – תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך ותחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה תהיה ביום שבו התחיל המתמחה בהשלמת יתרת ההתמחות במוסד מוכר.

(ג)לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד –

(1)בעל תואר מוסמך כמשמעותו בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), התשכ״ד–1964, ובעל תואר מוכר שלישי כמשמעותו בכללי המועצה להשכלה גבוהה (הסמכת מוסד להענקת תואר מוכר), התשכ״ד–1964, באחד ממדעי היסוד;

(2)מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם;

(3)מי שהמנהל אישר לו, בהמלצת המועצה המדעית, להמיר את ההתמחות במדע יסוד בקורס אוניברסיטאי שהוא הכיר בו;

(4)מי שפרסם בעיתונות מדעית, כמחבר ראשון, שני מאמרים לפחות בתחום התמחותו, שאישר המנהל בהמלצת המועצה המדעית.