סעיף 43 לחוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ״ד–2024, בקשה לביטול פסק בוררות כסעד יחיד כנגדו.

(א)פנייה לבית המשפט להתנגדות לפסק בוררות תיעשה רק בדרך של הגשת בקשה לביטולו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).

(ב)פסק בוררות ניתן לביטול על ידי בית המשפט רק בהתקיים אחד מאלה:

(1)המבקש הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:

(א)היה פגם בכשרותו של צד להסכם הבוררות או שההסכם האמור חסר תוקף לפי הדין שהצדדים הסכימו שיחול עליו, ואם לא ניתן להתחקות אחר הדין כאמור – לפי הדין הישראלי;

(ב)המבקש לא קיבל הודעה מתאימה על מינוי בורר או על הליך הבוררות, או שלא הייתה לו אפשרות לטעון את טענותיו מסיבה אחרת;

(ג)פסק הבוררות מתייחס לסכסוך שלא נכלל או שלא הייתה כוונה שייכלל בגדר הבוררות, או שהוא כולל החלטות בעניינים שלא נמסרו לבוררות; ואולם, אם ניתן להפריד את ההחלטות שניתנו בעניינים שנמסרו לבוררות מההחלטות שניתנו בעניינים שלא נמסרו לבוררות, יהיה בית המשפט רשאי לבטל רק את החלקים בפסק הבוררות הכוללים החלטות בעניינים שלא נמסרו לבוררות;

(ד)הרכב הבוררים שמונה או ניהול הליך הבוררות היה שלא בהתאם להסכמת הצדדים, אלא אם כן יש בהסכמה כאמור סתירה להוראה בחוק זה שהצדדים אינם רשאים להתנות עליה; ואולם, אם לא הייתה הסכמה של הצדדים בעניינים אלה – הרכב הבוררים שמונה או ניהול הליך הבוררות היה שלא בהתאם להוראות חוק זה;

(2)בית המשפט מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(א)לא ניתן, לפי הדין הישראלי ליישב את נושא הסכסוך בדרך של בוררות;

(ב)פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור של ישראל.

(ג)בקשה לביטול פסק בוררות תוגש בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבל המבקש עותק מפסק הבוררות, כאמור בסעיף 40(ד), ולעניין פסק בוררות שהוגשה לגביו בקשה לפי סעיף 42 – בתוך 90 ימים מהמועד שבו הרכב הבוררים החליט בבקשה האמורה.

(ד)בדיון בבקשה לביטול פסק בוררות, רשאי בית המשפט, אם מצא לנכון לעשות כן, לבקשת אחד הצדדים, להשהות את הליך הביטול לתקופה שיקבע כדי לאפשר להרכב הבוררים לחדש את הליך הבוררות או לנקוט פעולה אחרת אשר לדעת הרכב הבוררים יש בה כדי לאיין את העילות לבקשה לביטול פסק הבוררות.