סעיף 45 לחוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ״ד–2024, עילות לסירוב להכרה בפסק בוררות או לאכיפתו.

(א)בית המשפט רשאי לסרב להכיר בפסק בוררות או לסרב לאכוף אותו, רק אם מתקיים אחד מאלה ובלא קשר לתחום השיפוט שבו ניתן:

(1)המשיב לבקשה להכרה או לאכיפה (בסעיף זה – המשיב) ביקש זאת והוכיח כי מתקיים אחד מאלה:

(א)היה פגם בכשרותו של צד להסכם הבוררות או שההסכם האמור חסר־תוקף לפי הדין שהצדדים הסכימו שיחול עליו, ואם לא ניתן להתחקות אחר הדין כאמור – לפי דין תחום השיפוט שבו ניתן פסק הבוררות;

(ב)המשיב לא קיבל הודעה מתאימה על מינוי בורר או על הליך הבוררות או שלא הייתה לו אפשרות לטעון את טענותיו מסיבה אחרת;

(ג)פסק הבוררות מתייחס לסכסוך שלא נכלל או שלא הייתה כוונה שייכלל בגדר הבוררות, או שהוא כולל החלטות בעניינים שלא נמסרו לבוררות; ואולם, אם ניתן להפריד את ההחלטות שניתנו בעניינים שנמסרו לבוררות מההחלטות שניתנו בעניינים שלא נמסרו לבוררות, יהיה בית המשפט רשאי להכיר בחלקים בפסק הבוררות הכוללים החלטות בעניינים שנמסרו לבוררות או לאכוף את החלקים כאמור;

(ד)הרכב הבוררים שמונה או ניהול הליך הבוררות היה שלא בהתאם להסכמת הצדדים, ואם לא הייתה הסכמה של הצדדים בעניינים אלה, הרכב הבוררים שמונה או ניהול הליך הבוררות היה שלא בהתאם לדין תחום השיפוט שבו התנהלה הבוררות;

(ה)בעת הגשת הבקשה להכרה או לאכיפה, פסק הבוררות טרם הפך מחייב לגבי הצדדים, או שפסק הבוררות בוטל או שביצועו עוכב על ידי בית משפט בתחום השיפוט שבו, או אשר לפי דינו, ניתן פסק הבוררות;

(2)בית המשפט מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(א)לא ניתן, לפי הדין הישראלי, ליישב את נושא הסכסוך בדרך של בוררות;

(ב)הכרה בפסק הבוררות או אכיפתו נוגדות את תקנת הציבור של ישראל.

(ב)הוגשה בקשה לביטול או לעיכוב ביצוע של פסק בוררות לבית משפט כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ה), רשאי בית המשפט הדן בבקשה להכרה או לאכיפה, אם מצא לנכון לעשות כן, לדחות את המועד למתן החלטה בבקשה להכרה או לאכיפה, וכן, לבקשת מגיש הבקשה, לצוות על המשיב לתת ערובה מתאימה.