הנוסח המלא של תקנות הסחורות הנטרפות ודמי הצלה (אגרות ודמי הצלה), תשי״ח–1958, ב-9 סעיפים.

בתקנות אלה –

”המקבל“ – לרבות עוזר למקבל ואדם אחר הבא במקומם מכוח הוראות הפקודה או מכוח הרשאה;

”טיפול בסחורה טרופה“ – פעולה שנעשתה על ידי המקבל לגבי סחורה טרופה;

”טיפול בכלי שיט“ – פעולה שנעשתה על ידי המקבל לגבי כלי שיט בכל הנוגע לשירותי הצלה.

(א)בעד שירות מהשירותים המפורטים בתוספת יגבה עוזר למקבל, שבתחום סמכותו ניתן השירות, אגרה בשיעור הנקוב לצד השירות.

(ב)לצורך חישוב האגרה המשתלמת לפי ערך יהיה ערך הסחורה הטרופה כפי שנקבע על פי סעיף 6 לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937; לא נקבע ערך הסחורה הטרופה כאמור, ייקבע הערך על ידי עוזר למקבל בהתאם לכללים שבסעיף האמור.

(א)בעד טיפול בסחורה טרופה תשולם האגרה על ידי בעל הסחורה הדורש להחזירה לפי סעיף 12 לפקודה. נמכרה הסחורה לפי סעיף 14 לפקודה, תנוכה האגרה מהפדיון.

(ב)בעד טיפול בכלי שיט תשולם האגרה על ידי בעל כלי השיט, סוכנו המורשה בארץ, קברניט כלי השיט או האדם הממונה על כלי השיט.

(ג)בעד שירות אחר תשולם האגרה על ידי מבקש השירות.

כל שבר של לירה מסכום האגרה לפי תקנות אלה העולה על 500 פרוטה ייראה כלירה אחת, שבר של לירה שאינו עולה על 500 פרוטה ייראה כ־500 פרוטה.

המקבל רשאי לפטור מחובת תשלום האגרות לפי תקנות אלה, כולן או מקצתן.

נמכרה סחורה טרופה לפי סעיף 14 לפקודה, ישלם המקבל למציל מסכום שנשאר – לאחר שנוכו מהפדיון הוצאות מכירתה, הוצאות אחרות שהוצאו על ידי המקבל לרבות המסים והאגרות החלות עליה – דמי הצלה בשיעור מ־30% עד 50%.

הוראות תקנות אלה לא באו לגרוע אלא להוסיף על הוראות כל דין אחר.

תקנות הסחורות הנטרפות ודמי הצלה (אגרות), 1946 – בטלות.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הסחורות הנטרפות ודמי הצלה (אגרות ודמי הצלה), תשי״ח–1958“.