תקנות1991הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 4 לתקנות רשות שדות התעופה (אגרות), התשנ״א–1991, אגרת נחיתה פנים ארצית.
4. אגרת נחיתה פנים ארצית
תיקון: תשנ״ז, תשס״ט
(א)בעל כלי טיס המחזיק ברשיון הפעלה לגבי אותו כלי טיס ישלם בטיסה פנים ארצית, בעד נחיתת כלי הטיס בשדה תעופה, אגרת נחיתה בשקלים חדשים לפי משקל כלי הטיס, כמפורט להלן:
| טור א משקל כלי הטיס בק״ג | טור ב שיעור האגרה [צ״ל: בשקלים חדשים] |
|---|---|
| (1) עד 1,500 | 30.47 |
| (2) מ־1,501 עד 3,000 | 86.43 |
| (3) מעל 3,000 לכל 1,000 ק״ג נוספים או חלק מהם, תוספת של | 9.10 |
(ב)בעל כלי טיס המחזיק ברשיון הפעלה לגבי אותו כלי טיס ישלם בעד נחיתות כלי טיס באותו שדה תעופה במשך מבחן אחד או אימון אחד שבהם לא שהה כלי הטיס על הקרקע, ובלבד שהמבחן או האימון לא עלו על 60 דקות רצופות, אגרת נחיתה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) כאילו ביצע נחיתה אחת בלבד; נחת כלי הטיס במשך אותו מבחן או אימון בשדה תעופה אחר ישלם בעל כלי הטיס בעד אותה נחיתה בשדה התעופה האחר את האגרה שנקבעה בתקנת משנה (א).
(ג)בעל כלי טיס המחזיק ברשיון הפעלה לגבי אותו כלי טיס, המבצע טיסה חקלאית ישלם בעד נחיתות כלי הטיס שבוצעו במשך 30 דקות רצופות של הטיסה החקלאית, אגרת נחיתה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) כאילו ביצע נחיתה אחת בלבד.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות רשות שדות התעופה (אגרות), התשנ״א–1991 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.