סעיף 2 לחוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ״א–1991, זכות לתמריץ.

(א)מעסיק יהיה זכאי לתשלום תמריץ מאוצר המדינה בעד כל עובד נוסף מעל הממוצע החודשי של עובדים שהעסיק בתקופה הקודמת ובלבד שלא ישולם תמריץ –

(1)בעד אותו עובד נוסף – לאחר תום עשרים וארבעה חודשים מהיום שבו שולם לראשונה תמריץ בעדו;

(2)בעד אותה תוספת עובדים – לאחר תום עשרים וארבעה חודשים מהיום שבו שולם לראשונה תמריץ בשל אותה תוספת עובדים, בין אם היא התקיימה ברציפות בכל אחד מהחודשים ובין אם לאו; לענין זה – ”תוספת עובדים“, לגבי כל מעסיק – הגידול בהפרש שבין הממוצע החודשי של העובדים שהעסיק בתקופה הקודמת לבין מספר העובדים שהוא מעסיק בכל חודש שעבורו מתבקש התמריץ.

(ב)במנין עובדיו של מעסיק, בתקופה הקודמת וברבעון השוטף, יימנו כל העובדים לרבות עובדי קבלן שעבדו אצלו בתקופה הקודמת וברבעון השוטף.